הקומיקס פרץ אל העולם בשנות ה-30 של המאה הקודמת בארצות הברית על ידי שני יוצרים יהודים אשר יצרו את גיבור העל 'סופרמן', שנולד כדי לנצח וירטואלית את הנאצים. בישראל היה הקומיקס בתחילת דרכו לאומי ופטריוטי, עד שבשנות ה-70 התחיל לסגל סמנים פרובוקטיביים ומחוצפים, כמובן בהשפעת התרבות המערבית.
במאה ה-21, באיחור אלגנטי, הפך הקומיקס לסוגה פופולרית בציבור החרדי, בעיקר בספרות הילדים.
בתחילה, נשא מאפיינים שהיו קיימים בז'אנר הכללי ב'גיור קוסמטי' ועם הזמן הוענקו לו מאפיינים ייחודיים למגזר ולמגדר. את פריצת הדרך עשה יוני גרשטיין בשנות ה-80 בברכתו של הרב שך בטור קריקטורה פורץ דרך בעיתון יתד נאמן. בכלל, ניתן לאפיין את הקומיקס הגברי החרדי דאז כפוליטי, לוחמני אידיאלי (וכמו סופרמן גם בקומיקס החרדי יש גיבור על שמנצח את הרעים = החילונים) זה היה נסיון להפוך את החרדי לגיבור על בניגוד למציאות.
בשנות התשעים של המאה הקודמת, הסופרת והמאיירת שפרה גליק החלה לפרסם (תחילה בעיתון משפחה ולאחר מכן בספרים שאגדו את המדורים) את הסדרה האהובה שלא נס ליחה: 'משפחת שיקופיצקי'.
הסדרה מתאפיינת בהומור יהודי שטייטעלי בגרסה עכשווית ומספרת על חיי משפחה ליטאית חרדית מנקודת מבטם של ילדי המשפחה, מתוך כנות ועם שמירה על גבולות המגזר והגזרה ובאיור סצנות שמאחורי ההומור שלהן יש גם מוסר השכל. בשלב מאוחר יותר הקומיקס התרחב לכדי 'רחוב שיקופיצקי' וכלל דמויות נוספות. למעשה, אין כמעט משפחה חרדית שלא תזדהה עם סצינה כזו או אחרת בקומיקס. שפרה גליק, שמעידה על עצמה שקודם כל היא מאיירת ואחר כך סופרת, הייתה לחלוצת הקומיקס החרדי לילדים.
גם סדרת 'עקרת בית' הפופולרית של בת שבע אינגבר הבלין החלה את דרכה בעיתון 'משפחה', בהבדל אחד חשוב: היא כוונה מראש לנשים בוגרות ולא לילדים, 'כי גם לאמא מגיע קומיקס'.
בקומיקס של בת שבע, הרעיה והאם היא הדמות המרכזית של הקומיקס (בעלי דמיון יוכלו לראות קשר חזותי עם טין טין, גיבור הקומיקס המפורסם של הרז'ה) וחיי המשפחה מוצגים מנקודת מבטה.
עקרת הבית של הבלין מתמודדת בקו-התפר שבין ניהול משפחה חרדית על כל המשמעויות המסורתיות שלה לבין התנהלות בעולם המודרני והיציאה לקריירה. עקרת הבית היא הגרסה הנשית של שלומיאל ואולי אפילו של הרשלה (שגם אותו איירה בת שבע בחן רב בתחילת הדרך).
את הסדרה שכבר יצאה לאור במספר כרכים חותם הספר 'שיקום שכונה' מתוך נסיון להרחיב מעגלים אל הצד הגברי ובעיקר להתעמק בתובנות פסיכולוגיות, אך אין ספק שדמותה של עקרת הבית היא המזוהה יותר מכל עם היוצרת.
ז'אנר נשי ייחודי זה טרם נחקר מספיק ויש בו כר נרחב שניתן לנתח כמו גם לצרף כחבר מן המניין אל עולם הקומיקס הישראלי.
גלריית המקלט הרימה את הכפפה לפני מספר שנים והחליטה במחווה לקומיקס החרדי לצאת במסורת של תערוכות 'קומיקסקייט' בתקופת הקיץ ב'בין הזמנים' ולאפשר לכל המשפחה ליהנות מתערוכה טובה והזדמנות ללמוד יותר על קומיקס.
השנה – התערוכות, ההרצאות והסדנאות מוקדשות ליצירתן של שפרה גליק ושל בת שבע אינגבר הבלין, ובכך מצטרפות אל פנתיאון תערוכות קודמות של מוטי הלר, מנדי ירוסלבסקי, אברהם אלברט זמורה, גדי פולק ותלמידותיו ששינו את פני האיור החרדי.
משפחה בריבוע
התערוכה 'משפחה בריבוע' פתוחה חינם לקהל הרחב בימי א,ג,ה בין 17:00–22:00 ובימי ב,ד 10:00–15:00. יהודה המכבי 7 ירושלים, עד י"ד באלול.
