אנחנו מזהים את עצמנו עם המצב הרגשי והתודעתי שלנו: 'שבויים בקונספציה' אם להשתמש בהגדרה אחת מאד פופולרית מהשבוע האחרון. הרבה פעמים כשאנחנו מרגישים רע, אנחנו חושבים ששום דבר שנעשה לא יעזור לנו להרגיש טוב יותר. "מה הטעם?", "אין לי כוח" הן מחשבות אופייניות כשאנחנו מדוכדכים.
האמת הפוכה לגמרי מהמחשבות שלנו: אם נפעל ונעשה דברים שטובים לנו, גם אם באופן מלאכותי – נרגיש טוב יותר. "תחשוב טוב יהיה טוב" זוכה לפעמים ללעג ציני, אך זה לא לגמרי סלוגן מנותק. אנו קולטים רק חלק מהמציאות מבחינה קוגניטיבית, ולהאיר אותה באור אחר, יגרום לנו לפעול אחרת גם כן.
וזה לא רק אינטרס אישי. במלחמה הנוכחית מול שתי חזיתות, חמאס וחיזבאללה, הכוח הממשי של האויב הוא מול העורף. לכן, ככל שהעורף יהיה חזק יותר מנטלית, יכולת האיום שלהם עלינו תפחת. זאת לא קלישאה של 'להיות מאוחדים': חמאס ושכניהם ציפו למצוא חברה מפורקת, ממשלה וצבא לא מתפקדים ויחסי חוץ גרועים. הם הופתעו. ואם נרצה ללמוד מהעבר, אזי הניצחונות בהיסטוריה שהושגו בזכות המורל של העם הם רבים ומדגימים את התפקיד המשמעותי שמצבה הפסיכולוגי והרגשי של האוכלוסייה יכול למלא בסכסוכים צבאיים. מורל גבוה יכול להגביר את הנחישות. והנחישות של אומה, יכולה להוביל להצלחה בשדה הקרב. הנה כמה דוגמאות לניצחונות כאלה שליקטתי בשבילכם:
המהפכה האמריקאית: תהליך פוליטי מתמשך…