בעתות מלחמה או מגפות עולמיות, סדר היום משתנה ונושאים חשובים ואקוטיים מוזנחים לטובת נושאים חשובים ואקוטיים אחרים.
כבר שלושה חודשים אנחנו מדברים מלחמה ושוכחים לדבר על החיים עצמם. מה קורה עם ילדינו? ומה קורה איתנו?
פעם בחודש אנו עוצרים לכמה דקות של התבוננות וקוראים את דברי ההגות של מי שמכוון את המצפן הערכי והמוסרי שלנו.
אחרי שחזר מסיורי החיזוק שלו אצל משפחות מפונות, פצועים וחיילים, הרב לייבל נדרש לעיסוק של החיים עצמם: מצב הנשירה בישיבות והתיקון הנדרש מאיתנו.
הרב פפר מציע לתפוס עמדת פיקוד ולקחת אחריות על הנעשה במרחב הציבורי. בעקבות המלחמה, אבל יותר מזה בעקבות החיים.
כתבת השער שלנו עוסקת בנושא שטרם לובן מספיק וגם היא רחוקה מלספק תשובה. הרהורים מותרים והמעשה הוא העיקר.
גיליון זה לא סומן עם תוויות "ישראל במלחמה" אך הוא עוסק בעיקר בסוגיות אקטואליות ורלוונטיות. השתדלנו לשלב שעה של קורת רוח והנאה לצד הרחבת דעת להעמקת זהות ובירור דרך.
שיהיה לתועלת ונשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות.
