איך בוחרים משחק חדש, ושתי המלצות החודש

רוצים לקנות משחק חדש? כיף לכם. מה שכתוב על קופסת המשחק, כמעט לא רלוונטי להחלטה שלכם. 

אנחנו רואים משחק בחנות, שומעים עליו פה ושם, רואים מבצע נחמד, אבל לא ממש יודעים עליו כלום. כתוב עליו שהוא מיועד ל-2–8 שחקנים, לגילאי 8 ומעלה, ושהוא אורך כך וכך שעות. וגם שזו הרפתקה מטורפת של מספרים ומסע אל החלל ועוד סופרלטיבים.

בפועל, אתם עלולים לגלות שמשחק עם שני שחקנים אפשרי בתיאוריה, אבל ממש לא כיף, או להיפך, יותר שחקנים פשוט יותר מבלבל. זמן המשחק עשוי להיות כפול או משולש או חצי מהזמן הרשום על הקופסה.

הגילאים? יש ילדים נבונים מאוד, ויש מבוגרים ש… טובים בדברים אחרים. התמה והסופרלטיבים, אין בהם קשר למכניקת המשחק, או לשאלה האם הוא מתאים עבור הסיטואציה שבה משחקים, שכן אין דומה ערב זוגי שקט לאחר הצהריים בבין הזמנים עם בני דודים אנרגטיים יתר על המידה.

יופי המשחק כן חשוב. אבל הפנימיות, מה עם הפנימיות?

יצרני המשחקים מכוונים בעיקר להשאיר את הקונה הממוצע עם המשחק כמה רגעים ביד בחנות.

אל תהיו קונה ממוצע. תהיו קוראים של המדור שלנו!

איך כן קונים משחק? מתחילים באתר BGG. תתנסו בו קצת. תתחילו לחפש בו משחקים שאתם כבר מכירים, ותראו את הפונקציות השונות. הוא פי אלף טוב מטקסט על קופסה – כי יש שם סקרים וגרפים של המון אנשים ששיחקו בפועל במשחק, ודירגו מדדים עבור התפלגויות מאירות עיניים כמו – לאיזה גיל זה יתאים? היצרן אומר 12 (כי לא בא לו שהמשחק יצטייר כילדותי, למשל), אבל, 86% מהשחקנים הצביעו שזה מתאים כבר מגיל 8. עבור כמה שחקנים? כתוב 2–8 אבל 90% הצביעו שהכי מומלץ לשחק ב-3 ו-60% הצביעו שממש לא מומלץ לשחק ב-2.

באתר תקבלו מידע האם המשחק דורש אנגלית שוטפת או ניתן להסתדר עם עותק לועזי, תוכלו להוריד הוראות וקבצי עזר שהכינו אנשים טובים, ולקבל הגדרות של המכניקות שקיימות במשחק, מידת הכובד והמורכבות ועוד מדדים רבים.

הוא לא יתן לכם תחושה ממשית על איך זה לשחק בפועל. בשביל זה תצטרכו, ובכן, לשחק קצת בפועל, או לראות סרטון של play through. אבל זו נקודת התחלה ברמה אחת מעבר לקונה הממוצע. 

שחקו טוב.

״קפה הפוך״: קצת לחוץ, הרבה חמוד

מה זה חמוד? חמוד זה שקשה להפסיק לגעת ברכיבים החמודים שיש במשחק הזה. הכל חמוד! יש ספלים כאלה עם רכיבים כאלה והכל כזה כיף לקחת ולהשלים כוסות ומטלות ולקחת ולהחזיר כי זה חמוד. 

וכמו בהרבה דברים ממש חמודים, יש פה רובד מתעתע. המטלה שלכם היא להשלים הזמנות בבית קפה. אתם במחסן הקטן לאסוף רכיבים, ויש מגבלה כמה תוכלו לאסוף בתור. וההזמנות ממש לא מרחמות, לא בקצב ולא במורכבות. לאט לאט אתם מגלים שאתם, פשוט, לא תצליחו. יהיו הזמנות שתפסידו אותם. ומתחיל להתגבש תסכול. פשוט, לא תצליחו להצליח בהכל, לא משנה כמה טובים תהיו. בשלב הזה יוני קצת ויתר, כי התסכול שלו גבר. הוא לא קיבל את העובדה שהוא פשוט… מפסיד. אבל אחרי כמה משחקים, תפסנו את הקטע. אתה *אמור* להפסיד, אבל *לאט* יותר מהשאר. תקבל את תחושת הפספוס. ומשם זה יותר קל. שינינו קצת את הכללים, וזה התאזן להפליא. התגלה משחק שבו אתה צריך להיות יעיל ולהקריב, ולהרוויח, ובסופו של תהליך לצאת יותר יעיל מהשאר. 

מה זה פה: הכנת משקאות בבית קפה לחוץ. המנצח הוא מי שצבר יותר ״לייקים״ = ביצע בהצלחה כמות הזמנות. המשחק נעצר כשמישהו קיבל 5 ״דיסלייקים״. וכולם סופרים את הלייקים. הפקה באיכות גבוהה, הרכיבים יפים והסיפוק להשלים כוס – יאמי כמה כיף. 

למי זה, ובאיזה אירוע: למרות התמה המשוחררת, מדובר במשחק שדורש ריכוז, אורך רוח ותכנון מהודק. יתאים לסביבה שקטה בלי הפרעות ותזוזות פתאומיות. במהלך המשחק הרכיבים מתפזרים על פני כל השטח, אז משפחות עם תינוקות, הו לא. פחד ואימה. הרכיבים יפהפיים במיוחד, ומתחשק גם כמבוגר להכניס לפה. בכמות שחקנים גדולה יש עניין, אבל גם חיסרון. אין באמת אינטראקציה בין השחקנים.

גילאים: החוקים יהיו מובנים גם מגיל 8. אך בגלל אופי המכניקה שדורשת ספיגת הפסדים ותכנון הדוק, הייתי מכוון למתבגרים ואילך.

מה כולם אמרו:

יוני, בן 9: "תראו איזה יופי החלקים הקטנים והכוסות. קצת לא אהבתי שכל הזמן הפסדתי הזמנות".

אמא מהנדסת-עסוקה: "מעולה. אולי בגלל הקלישאה של אמא-מולטיטסקינג, התחברתי מיד. אשחק שוב, בלי ספק. מאוד מספק להחזיק ראש קדימה ולשקול איזה מינימום צעדים יתנו מקסימום אפשרי".

אבא-גיק-צדיק: "לקח כמה משחקים להבין שמדובר במשחק שעוסק ביעילות מאוד הדוקה. התמה מטעה קצת. ה״עומק״ לא רב. פחות חיבבתי שאין אינטראקציה בין השחקנים, כמעט. כל אחד לעצמו, שורד. הפקה טובה, צריך להתכונן לקצת פחות סלחנות ממה שזה משדר".

המשגיח אומר: חילונים על הכריכה! שלפו את הארטליינים! אבל נו, ברמה סבירה. גם כל העניין עם לייקים-שמלייקים הוא לא ממחננו. אמרתי לכולם להגיד נקודות ניצחון, ושוין, בסיידר.

אהבנו! מה קונים הלאה? זה משחק יחסית ייחודי, עם הדרישה המחמירה שלו על יעילות. בערך בסביבות התמה, עשוי להתאים ״סושי גו פארטי״. ״שמיכת טלאים״ במיקוד על שימוש מושכל במשאבים. 

שורה תחתונה: על ההפקה, המילה חמוד נאמרה מספיק פעמים. על המשחקיות, יש כאלה שייקח להם זמן להתרגל, ויש כאלו שזה החיים שלהם, בתכלס. תשמרו על התינוקות.

״שיגעון 49״: תמרונים עם קצת מזל

תכירו ביטוי: ״פילר״ – filler. זה כינוי למשחק קצר בזמן, עם חוקים פשוטים, רמת אינטראקציה גבוהה, ולא כבד. 49 זה אחלה פילר. באמת. יש לו אלמנט ממזרי-קמעה של מכירות פומביות, תמרון היריבים וקצת מזל. הנושא הוא שילוב בין 4 בשורה, בינגו, ומכירת עליות בבית כנסת. כל אחד מציע מחיר על מקום בלוח, ומי שמצליח לעשות שורה של 4, מנצח. זה יוצר עניין בשולחן, וחשיבה של הפוך על הפוך וניחושים שמתאימים גם לממש צעירים וגם למבוגרים בהחלט. 

בניגוד מעניין למשחק השני המסוקר כאן, רמת ההפקה לא מדהימה. הניירות הללו הולכות להתעופף ולהתקווצ׳ץ׳ והמטבעות קטנים ופלסטיקיים. אבל המחיר בדרך כלל לא גבוה, אז זו תמורה טובה. 

מה זה פה: השלמת שורה של 4, על ידי הצעת מחירים ואינטראקציה בין השחקנים. אם תהמרו גבוה מדי, לא תוכלו להשקיע בהזדמנות הממש־שווה שתבוא, ואם לא תשקיעו, תתנו לאחרים לנצח. מאוזן. 

למי זה, ובאיזה אירוע: גם להורה וילד, אבל ינצוץ במשפחה גדולה ועליזה. הרבה צחוקים וקריאות ״אווויש!״. גם גיימרים יאהבו את האיזון הטקטי וגם מי שלא משחק בדרך־כלל, יתחבר.

גילאים: מהמקרים שאסכים לומר – מ-8 עד 88. 

מה כולם אמרו:

יוני, בן 9: "ניצחתי! איזה מצחיק זה היה כשאבא הציע את כל הכסף כדי לחסום אותי ואז…".

אמא מהנדסת-עסוקה: "נו. העיקר שכולם נהנו".

אבא-גיק-צדיק: "אחלה פילר. הייתי משתמש בו בתחילת ערב משחקים כדי להכניס אנשים לעניין".

המשגיח אומר: הכסף הזה בשבת, זה עובר? צריך לשאול באמת. 

אהבנו! מה קונים הלאה? – המשחק 'for sale' והמשחק RA הנחמד מאוד. 

שורה תחתונה: משחק נחמד. באמת. לא הדבר הכי עמוק שתשחקו, אבל גם לא השטחי ביותר. יושב טוב במדף. ההפקה יכולה הייתה להשקיע יותר באיכות, אבל מול המחיר שמוצע בשוק – תמורה טובה.

איור שער: Shutterstock