מאת: תהילה גאדו | סוציולוגית, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית וחוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה
בעקבות תהליכי שינוי שחלו לאורך השנים בקהילה החרדית בישראל, התהווה בה זרם של חרדיות מודרנית השונה מהחרדיות הקלאסית. במאמר זה אציע את הבעייתיות בהצגתה של החרדיות המודרנית כמקשה אחת, ואטען כי היא מפוצלת לשני זרמים מרכזיים: זרם אחד מבקש לקיים אורח חיים מודרני פרקטי, במטרה לשפר את רמת החיים; הזרם השני הוא אידאולוגי, והוא עושה שימוש בכלים מודרניים למטרות אינטלקטואליות ודתיות. במאמר אבליט את השוני בין שני זרמיה של החרדיות המודרנית. עיקר הדברים נועדו על מנת לעורר למחשבה ולשיח של זהויות. ברור לי שניתן להציע חלוקות אחרות וניתן גם לערער על החלוקה שהצעתי. כך או כך אשיג את מטרתי המרכזית – לעורר למחשבה אודות זהותו של האדם החרדי שלא משתייך לחרדיות הקלאסית, על כלל רבדיה.
הקהילה החרדית, התהוות והתגוונות
התהוותה של הקהילה החרדית היא תוצר של המודרנה והמפגש עימה. הקהילה התפתחה על רקע עימות גובר והולך עם תהליכי המודרניזציה והחילון וכתגובה להם במערב אירופה ובמרכזה במאה השמונה-עשרה, אשר הובילו לערעור הוויית החיים היהודית המסורתית ולהתפוררות קהילות יהודיות. כקהילה שעצם הווייתה הוא התנגדות למודרנה, נמצאת הקהילה החרדית בקונפליקט מתמיד עימה. ואכן, מאז היווסדה באירופה ועד ימינו בישראל, מתנהלת הקהילה החרדית כ'תרבות מובלעת' מתבדלת.
עם זאת, בעשרים השנים האחרונות…
