להיות איכר בארץ ישראל: סיפורו של מרדכי דיסקין

סיפורו של מרדכי דיסקין שחלם להיות איכר בארץ ישראל, הצטרף למייסדי פתח תקווה והיה מהחקלאים העיקשים שנאחזו באדמותיה. הוא נאבק בשודדים ערבים, היה מהדוברים הבולטים בעד קיום מצוות השמיטה כצורתה במושבות החדשות בארץ ישראל, פעל להקמת חינוך תורני במושבה, וכל שנותיו כחקלאי וכבעל־מלאכה למד ולימד תורה. חיבורים קצרים שפרסם מספקים הצצה נדירה למאורעות אותה תקופה מנקודת המבט של חקלאי פשוט ושלם באמונתו

אולי יעניין אותך גם

מרדכי דיסקין לא היה איש ציבור מלא כריזמה שסחף אחריו רבבות, הוא לא היה אסטרטג ממולח של מדיניות ציבורית או יזם של תכניות גדולות, והוא גם לא היה כותב מחונן שהתנסח בקפידה.

הוא היה יהודי פשוט.

יהודי של צורה שקבע עיתים לתורה כל ימיו ואף מסר שיעור גמרא יומי. יהודי ירא שמים שהיה מהלוחמים בעד קיום השמיטה כצורתה במושבות בארץ ישראל. ועם כל זאת, יהודי פשוט.

חלומו הגדול, אותו זכה להגשים, היה להיות איכר בארץ ישראל.

מסורת חקלאית מגרודנא

מרדכי דיסקין נולד בגרודנא (הורדנא) שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו היה מגדל ירקות, והבן מרדכי נולד לתוך העולם החקלאי, שהיה זר לרוב היהודים בגולה. עד גיל 13 למד בישיבה, ואז נדרש לסייע לאביו בעבודה החקלאית. בגיל 17 נשא לאשה את דינה, בנה להם בית ופתח חנות. לימים סיפר כי המקובל אז היה "שבמדינת ליטא עוסקות הנשים במסחר, ועוד יותר הרבה מהגברים", ומסיבה זו הייתה דינה אחראית על ניהול החנות, ומרדכי עסק בגידול ירקות. בחיבורו שפרסם בארץ ישראל מתאר מרדכי את הלימוד המשותף של בעלי גינות הירק בעיירה, בלילות שבת ובלילות החורף הקרים. תקופה זו בחייו נמשכה למעלה מעשרים שנה. עד שאירוע מסעיר שהתרחש בארץ ישראל – הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה, פתח תקווה (לתיאור הקמת המושבה וחיי אחד ממייסדיה, ראו…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית? 

חנה שפיגל

לב הדברים

שגרה יפה כלבנה

אז אולי בכל זאת יש משהו נכון בטבעיות שבה הדברים קורים, ברגילות שלהם, בשגרה האפרורית הקורית כביכול מאליה? אולי באמת יש באותה סערה סביב הירח ומראהו וגון אורו – ליקוי?

"התמכרות זה לא יצר הרע רגיל"

מה ההבדל בין התמכרות ליצר הרע, ואיך יודעים מתי השימוש הופך לתלות מסוכנת? מהן סכנותיה של תרבות השתייה החרדית, ומה גרם למכור לאלכוהול לרצות לזרוק את אשתו מהחלון? מי נמצא בסיכון מוגבר, ולמה קשה לשכנע מכורים לפנות לעזרה? שיחה מיוחדת עם הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל ומייסד רטורנו 

קרובים-רחוקים: מה קרה לקשרי החברויות שלנו בעידן הדיגיטלי?

אלפי לייקים לא באמת מחליפים חבר-אמת אחד, אבל האם חברויות דיגיטליות חייבות לגזול מאיתנו קשרים של אמת? איך מבדילים בין חברים לשיחת וואטסאפ וחברים לעת צרה? ולמה חשוב כל כך שנלמד את הילדים שלנו לתקשר לא דרך מסכים? יצאנו לחקור

בנצי גולדשטיין

לנשום מחדש

זה כמו ניכור הורי

אפשר להניח תפילין, ללכת לבית כנסת, ללמוד, אבל מה מרגיש הילד הפנימי שלך כלפי אלוקים? אם הוא חווה אותו ככח מחייב, כופה, מרוחק, זה ניכור. פשוט כי זה הצד היחיד שהראו לך.