דין תורה במערכת המשפט

התוקף המשפטי ליישוב סכסוך על ידי בית דין הוא חוק הבוררות. אלו סכסוכים יכולים להיפתר באופן זה, וכיצד תתכוננו להליך הבוררות?

אולי יעניין אותך גם

כקורא קבוע של מגזין 'המקום' וכמי שנמנה על אוכלוסיית היעד שלו וחי בקרבה, בחרתי לעסוק בטור זה בתחום שאמנם אני מאחל לקוראים ולקוראות שייתקלו בו רק בנסיבות משמחות, אבל בכל זאת אם וכאשר הוא יגיע – כדאי לדעת להתנהל בו בצורה נכונה. מדובר בעולם בירור המחלוקות בדגש על הליכי "דין תורה", עולם שיש להכירו.

הדרך המקובלת לניהול סכסוך אזרחי היא בבית משפט, דיני עבודה בביה"ד לעבודה, גבייה בהוצאה לפועל, סכסוכי שכנים בפני המפקח על בתים משותפים. דין תורה הוא לא הליך שקבוע בחקיקה. מה תוקפו בפועל בחוקי המדינה, אם כן?

דין תורה – בוררות

הסמכות החוקית לתוקפם המשפטי של הליכי "דין תורה" שכאלו הוא לפי חוק הבוררות.

חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") הוא המסגרת החוקית לניהול הליכי בוררות. כל אדם יכול לשמש כבורר בסכסוך בין אנשים, כמעט כל עניין אזרחי חוקי יכול להתברר במסגרת בוררות ותפקידו של הבורר הוא להכריע במחלוקת (בניגוד למגשר שתפקידו לסייע לצדדים להגיע להסכמות – מגשר אינו מוסמך לקבל החלטות בעוד תפקידו של בורר הוא לקבל החלטות). החוק קובע כללים מתוך מטרה שבוררויות יתנהלו בצורה תקינה. לצד כללים מחייבים שקובע החוק, הוא מכיר בגמישות מסוימת שניתנת לבחירת הצדדים באשר לדרך ניהול הבוררות.

אחד הכללים הגמישים בתחום הבוררות הוא הכפיפות לחוק, החוק מאפשר למבררים לבחור האם הבוררות שלהם תהיה כפופה לדין המהותי, כלומר – הבורר יהיה חייב לפסוק לפי החוק האזרחי הרלוונטי או שהבוררות אינה כפופה לדין המהותי ואז הבורר כפוף לכללי האצבע שקובע החוק אבל רשאי לפסוק בהתאם לחושי הצדק הטבעי שלו או אמונתו. דין תורה הוא למעשה הליך בוררות שאינו כפוף לדין המהותי.

כללי האצבע להם מחויב כל הליך וכל בורר הם בין היתר: הסכם בוררות כתוב, העדר ניגוד עניינים, ניהול הבוררות בהתאם לתנאי הבוררות וללא חריגה מהם, שמיעה מלאה של טענות הצדדים וראיותיהם, הכרעה בכל נושאי המחלוקת וכמובן שהבוררות אינה עוסקת בהיבטים לא חוקיים ופסק הבוררות אינו קובע הכרעה בלתי חוקית.

הליכי הבוררות לפי דין תורה נידונים בד"כ בבתי דין צדק או בתי דין לענייני ממונות (להלן: "בתי הדין") בהרכב (לפי הכלל ההלכתי של "דיני ממונות בשלושה") ולעיתים בדן יחיד. בכל בתי הדין הליך הבוררות אינו כפוף לדין המהותי (ובפרט שההלכות המשפטיות האזרחיות קובעים לפעמים אחרת מההלכה היהודית). בחלק מבתי הדין אין סדרי דין קבועים ומסודרים, לחלקם יש תקנון וסדרי דין ובכל מקרה היא דינמית וגמישה יותר מהליך בבית משפט. הדיינים המוכרים מנהלים גם הליכי בוררות מחוץ לבית הדין ב"דן יחיד".

בדור האחרון, במקרים של סכסוכים עסקיים בעיקר, בשל ההיבט המסחרי לצד ההיבט העסקי מתנהלים הליכי בוררות בפני שופטים בדימוס שהינם שומרי תורה ומצוות או בפני עו"ד / רו"ח שכאלו ואז הבוררות מתנהלת ברוח דין התורה ולצד "דינא דמלכותא" בכללים המקובלים בעולם העסקים.

בעבר היה ניתן לנהל הליכים ממוניים בהסכמת הצדדים בבית הדין הרבני האזורי, הדבר בוטל ע"י בג"צ בשנת 2006 (בג"ץ 8638/03) בעיקר מהטעם שלהבנת שופטי העליון חוק שיפוט בתי דין רבניים מכוחו פועלים בתי הדין, אינו מאפשר להם לשבת כבוררים בענייני ממונות. מאז אותו בג"צ קיים ניסיון חקיקה להקנות לבתי הדין סמכות לדון בעניינים כספיים בהסכמת הצדדים וכמעט בכל כנסת נעשה ניסיון לתקן עניין זה בחקיקה.

בוררות לפי דין תורה או בכלל אינה יכולה לעסוק בכל דבר, הדוגמה העיקרית הרלוונטית לענייננו היא בתחום דיני העבודה, החוק קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". נסביר ששני סוגי הוראות החוק המקובלות הן הוראות חוק קוגנטיות – כאלו שהחוק כופה עלינו את הוראותיו ואדם לא יכול להתנות על החוק, חוקי "מגן" שכשמם נועדו להגן על החלש (לדוגמא: תשלום שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, או כללים ברכישת דירות מקבלן הקבועים בחוק המכר דירות) ולעומתן הוראות חוק דיספוזיטיביות שניתן להסכים עליהן (בעיקר בתחום החוזים). לא ניתן לנהל בוררות על חוגים קוגנטיים ולכן בדיני עבודה לא ניתן לנהל הליך בוררות בשאלות קיומם של יחסי עובד מעביד, תשלום שכר העבודה או שעות נוספות ובתי המשפט מבטלים מהעיקר פסקי בוררות שניתנו בסוגיות שכאלו. ישנם תחומים שכן ניתן למסור לבוררות בדיני העבודה אך מוטב לפנות בעניין שכזה ליעוץ פרטני.

בנוסף, בוררות גם אינה יכולה להתנהל בסוגיות פליליות, בוררות אינה יכולה להתנהל בסוגיות קנייניות בהיבט של תכנון ובניה ועוד.

איך להיכנס להליך בוררות ולצאת בשלום

אם אתם צד למחלוקת שרצונכם או אילוצכם הוא לנהל אותו בדין תורה, אתן מספר עצות שימושיות, חלקן נכון גם לכל הליך בירור:

[1] מיד כשאתם מזהים שהנדון עלול להתפתח לסכסוך, פנו לקבלת יעוץ משפטי כדי להבין את מצבכם וכיצד נכון להתנהל. מומלץ להיוועץ בעו"ד שמכיר גם את עולם דיני התורה.

[2] אף פעם לא מפסידים מהידברות, הכלל בפרקי אבות "אוהב שלום ורודף שלום" נכון עד היום, נסו בכל דרך אפשרית לפתור את העניין בהידברות, בעצמכם או אף באמצעות צד שלישי (רב, מגשר, חבר משותף).

[3] הדבר הפך לסכסוך והוא חייב להגיע להכרעה?! בדקו טוב את זהות הבורר. לעיתים אתם כבולים או כבולים לכאורה בשל מנגנון בוררות קבוע בהסכם או בתקנון, מדובר בתורה שלמה שיש להתייעץ עליה ולא להחליט בפזיזות, לבתי דין מסוימים יתרונות בעניינים כאלו וחסרונות בעניינים אחרים, יש דרכים שהבוררות אורכת זמן ויש כאלו מהירות, שאלת הבוררות בפני רב או בפני גורם מקצועי שומר תורה ומצוות (עו"ד, שופט בדימוס, רו"ח וכדו'). חשוב מכל, לעולם לא ללכת לבוררות לפני מישהו בלתי מנוסה.

[4] הגישו תביעה לבית משפט ואתם סבורים שהעניין היה אמור להתברר בבוררות?! סעיף 5 לחוק הבוררות מאפשר לכם להגיש לבית משפט בקשה לעיכוב ההליכים והעברתם לבוררות, שתפו את העו"ד בפרט זה.

[5] שטר הבוררות, הוא זה שקובע את סמכויות הבורר ודרכי ניהול ההליך. אם יש דברים שחשובים לכם (דחיפות הבירור, זמן בירור וכדו') ציינו זאת בשטר הבוררות. חשוב וקריטי לציין במדויק את המחלוקות בניסוח השטר. לאחרונה ניהלתי תיק לביטול בוררות על כך שנידון הבוררות היה "תביעה כספית, הפקדות כספים" והצד המפסיד טען בעקבות אותו פסיק שמדובר בשני נידונים שונים במחלוקת (כמובן שבית המשפט לא קיבל טענה זו).

[6] ישיבת בוררות מותר להקליט (בניגוד לדיונים בבית משפט), הקפידו להקליט את הישיבות והודיעו מראש שהן מוקלטות

שני טיפים נוספים שנכונים גם לבירור מחלוקות בדרכים אחרות (גישור, בית משפט וכדו'):

1 – הסכסוך ייגמר יום אחד, ההשלכות שלו? לא בטוח. חשבו מראש על ההשלכות ועל כך שהחיים עוד ארוכים וממשיכים: אם מדובר בחבר / שכן – אין טעם להפליג ברכילות בהליך או ללבות את המחלוקת וכיוצא בכך.

2 – הכינו לכם נייר עבודה בצורה כזו או אחרת שבו תרשמו את כל מה שקשור למחלוקת: מה המחלוקת לשיטתכם ומה לשיטת הצד השני, מה הטענות שלכם ומה שלהם, ציר זמן של המחלוקת, נקודות בדרך, ראיות שיש לכם, עדים במחלוקת. נייר העבודה צריך להיות דינמי ומעודכן לאורך כל ההליך. אין לכם מושג כמה יעזור לכם ולמייצג שלכם נייר כזה, כמה שיותר מסודר ונרחב!

לסיום חשוב לדעת שאם ניהלתם הליך בוררות וניתן פה פסק דין ואתם חושבים שנעשה לכם עוול בעצם ניהול הבוררות, פסק הבוררות אינו סוף פסוק וחוק הבוררות מאפשר בתנאים מסוימים לבטל את פסק הבורר. מוזמנים לפנות לייעוץ וללמוד בעצמכם את העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

והאמת והשלום אהבו.

עו"ד שמעון גרוס, שותף במשרד DTKGG וראש הדסק החרדי במשרד, יו"ר (משותף) ועדת ליטיגציה ארצית בלשכת עורכי הדין, בוגר קורס הכשרת בוררים מטעם לשכת עורכי הדין, מגשר מוסמך ומשמש בתפקידים אלו למעלה מעשור לצד ייצוג צדדים בהליכי בוררות (לרבות דיני תורה), גישור ובתי המשפט

צילום שער: סיגל קולטון

אולי יעניין אותך גם

הפרטים הקטנים של הפצצה הגדולה

המסע אל הפיצוץ ששינה את העולם ממחיש כיצד סיפור חלומי של סופר טוב הוא גם חלום בלהות של האנושות

יעקב צ׳אקוב

גאדג׳טים

הגאדג'טים שיעזרו לכם להשתדרג

בין אם מדובר ביכולת להבחין בצבעים, באיכות ההקלטה בטלפון או אפילו בניקיון סביבת העבודה שלכם - תכירו את הגאדג'טים שיעזרו לכם להשתדרג

שולי אביטבול

לא משוייך

אל תקראו את הסיפור מהסוף

גיוון מעגל דמויות המופת שלנו יאפשר לכל ילד וילדה להזדהות עם גיבור חינוכי, שיעצים ויתווה דרך

מי שטעם יין הונגרי

על חבל ארץ אירופאי שמייצר כבר מאות שנים יין שנחטף על ידי מלכים, על הקשר היהודי שזוכה לעדנה מחודשת ועל מתיקות מתעתעת

לצייר את האור החבוי

אמנית פורצת דרך שהנכיחה חיבור לפנימיות התורה כשמשכה במכחול נגד הזרם

היסטריה ומהירות

האם בזכות המהירות נגיע אל היעדים מהר יותר, או שישנה אפשרות אחרת, אולי קטסטרופלית מבחינתנו?

כניסת מנויים

כניסת מנויים