דלא ניידי?

הענף הכלכלי המשעמם והיציב שמשנה את פניו, ומשלב טכנולוגיה וחדשנות בפרויקטים שאפתניים

אולי יעניין אותך גם

תמורות סוחפות גם את עולם הנדל"ן. אחרי שהתרגלנו לחשוב על אפיק ההשקעה הזה כסולידי ויציב במיוחד, אנחנו נדרשים לקריאת כיוון מעוררת מחשבה.

במשך שנים היו למושג הג'נטריפיקציה (Gentrification; בעברית: עִלּוּת) יחסי ציבור ממש גרועים. המונח מתאר את ההשפעה של תוכניות התחדשות עירונית וכניסת אוכלוסייה חזקה כלכלית לשכונות ישנות ומוזנחות, על האוכלוסייה המקורית של השכונות. השימוש במושג מביט בצורה ביקורתית ושלילית על התהליך. לדידם של המבקרים, אף שתהליכי ההתחדשות העירונית נראים חיוביים בעיקרם, יוצרים הון חדש ומשפרים את פני העיר, הם פוגעים באופן עמוק במרקם החברתי והתרבותי של קהילות ותיקות ומוחלשות. קהילות אלו נאלצות למצוא מקום מגורים חדש בגלל העלייה במחירי הדיור, והן חוות תחושת ניכור וניתוק משכונותיהן וממורשתן. לפי תפיסה זו, יש לראות בג'נטריפיקציה תהליך בעייתי הפוגע בזכויות האדם של החלשים בחברה, ויש לפעול למניעתו. סוכנויות סעד ויוזמות עירוניות מקומיות מסביב לעולם מתמודדות עם התופעה במידות משתנות של הצלחה.

תהליך העילות, מטבעו, הוא תהליך איטי. מה שמבטיח שעל אף שהחלשים ביותר כנראה לא ישרדו אותו, מי שייכנסו במקומם לשכונה יהיו אנשים בעלי אמצעים בינוניים בלבד. אלה שיכולים להרשות לעצמם לגור זמנית בתוך 'נזם זהב באף חזיר', כמו בניין מגורים מושלם עם כל הפינוקים בלב שכונת עוני. במשך הזמן העובדה הזו תחלק את ההון החדש שנוצר בתהליך העילות של השכונה בין…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעיין דוד

בין הגוונים

אל הנער הזה

בשלב זה כבר הייתה הפטרת תפילת חנה של משה לשם דבר אפילו מחוץ לעירנו. למעשה, שנים מספר לפני כן אף שכנעו אי מי להקליט באולפן את ההפטרה ולמכור את הקלטות – 'קסטות' כמו שקראנו להן אז.

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

הסוחרים של קטאן, הקופים של האי

והפעם במדורנו: ההרחבה לקטאן שהכי משתלם כנראה להשקיע בה, ומשחק אנליטי שמשלב לגו איכותי. רק אל תשכחו לתאם ציפיות

הסוכה באמנות היהודית: מקלט רוחני בין עראיות לנצחיות

בהיסטוריה היהודית, הסוכה הייתה במובנים רבים המוזיאון העממי: המקום שבו כל משפחה יהודית יכולה הייתה לבטא את הקשר שלה לאמונה דרך יופי ויצירתיות.

שושי סירקיס

בין הגוונים

זו לא באמת פרידה

אני אוהבת לדמיין את החיים כמו מסע בקרוז. אונייה גדולה, עוצרת כל פעם במדינה אחרת. בכל עצירה אנחנו יורדים, מטיילים, טועמים… ותמיד מגיע הרגע שבו אנחנו צריכים לעלות בחזרה ולשוט אל מרחבי האוקיינוס

יעקב מתן

משא ומתן

מי סופר אותנו?

וכך מדי בוקר בשעה 6:30 הייתי מתעורר לקולו של הרב: "בוקר טוב, יעקב" - "בוקר טוב הרב" ומנתק. אני לא אומר שלא איחרתי בכלל מאז, אבל הרגשתי מחובר.