חכמה ביהודים: הכירו את האנשים מאחורי 'רגע של חכמה'

מיזם 'רגע של חכמה' הפך את הרשתות החברתיות לכלים יעילים להפצת חכמת היהדות. כיצד מתרגמים את הרעיונות לשפה קולנועית, ומהם המסרים שהכי מדברים על ליבם של הצופים? שיחה עם מנהלי המיזם

אולי יעניין אותך גם

טובי המוחות שעובדים ברשתות החברתיות ובחברות הטכנולוגיה הגדולות שואלים את עצמם בחדרי חדרים שאלות גדולות: מה מעניין בני אדם? מה משאיר אותם לצפות בסרטון רילס או בסטורי? מה יגרום להם לצרוך עוד תוכן, וכיצד ניתן לתרגם זאת לכסף? השאלות הללו הופכות אט אט למחקרים חברתיים, שבתורם הופכים לתוכן מותאם, והוא בתורו – להכנסה שמגיעה היישר אל כיסיהם של בעלי השליטה באותן חברות.

בקומות העליונות במשרדים או בעמק הסיליקון ימשיכו לחקור ולבדוק בלי סוף, אבל איך מסתכלים על העולם הדיגיטלי במבט של אדם מאמין? במבט כזה, הרשתות החברתיות אינן מטרה בפני עצמה, והשהות ברשת יכולה להיות בזבוז זמן אחד גדול. אבל מצד שני, אפשר גם להשתמש בהן כדי להתחבר למשהו גדול יותר, לתכלית. כלומר, אם הרשתות החברתיות כבר באזור, אין שום סיבה לא להפוך אותן ממוצר שמכניס כסף לכיסים של אחרים, לכלי שדרכו יכול כל יהודי להגיע אל עומק ים הידע היהודי. נראה שמיזם הדיגיטל 'רגע של חכמה' מצא את התשובות, לפחות את חלקן.

דרור יהב, מנהל התוכן של 'רגע של חכמה' ויוסף בראומן, מנהל מחלקת הקריאייטיב, לוקחים אותנו לסיור בין המחלקות הווירטואליות של המיזם שהחליט להתעמת עם האתגר שמציבות הרשתות החברתיות ולהפוך אותן לכלי היעיל ביותר להנגשת החכמה והעושר ביהדות.

כמי שמכירים לעומק את הרשתות החברתיות על השפע שיש להן להציע, ביקשנו לדעת מה יש למיזם 'רגע של חכמה' להציע למשתמשי הפייסבוק, האינסטגרם, הטיקטוק והיוטיוב.

"רגע של חכמה הוא ערוץ תוכן ביוטיוב וברשתות החברתיות. אנחנו מגדירים אותו ׳יהדות מעוררת השראה׳, והרעיון הוא להביא תכנים יהודיים עמוקים ומשמעותיים לציבור הרחב", מציג דרור יהב את המיזם. "כרגע הערוץ מתמקד באנשים שיש להם איזושהי נגיעה ליהדות ומעוניינים לצרוך תוכן איכותי. אבל זה רק כרגע, כי יש לנו תוכניות עתידיות לפנות לקהילות שפחות מחוברות לתוכן יהודי ולפצח את הדברים שמעניינים אותן. במשפט אחד, אנחנו רוצים להשתמש בכלים הדיגיטליים הכי איכותיים שיש, בכותבים הכי טובים, בתסריטאים הכי מעולים, כדי להביא את הבשורה הכי איכותית ומרשימה, כמו שמגיע לדבר השם להיות נוכח בעולם".

הטלוויזיה של העתיד

"רגע של חכמה זה הטלוויזיה של העתיד", מצטרף לדבריו יוסף בראומן, מנהל מחלקת קריאייטיב ברגע של חכמה והבמאי הראשי. "היום אנחנו משדרים בדיגיטל בכל הערוצים, מפיקים ומייצרים תוכן ייעודי שמתאים לזמן שלנו, לדור שלנו, לדור של חוזרים בתשובה, לדתיים על הרצף שמבקשים וצריכים תוכן ברמה גבוהה שמכבד אותם. וגם לחילונים שיש להם המון המון שאלות ולא מחפשים בהכרח לחזור בתשובה, כי להיות דתי נשמע להם כמו להיכנס לכלא שבו בעיקר אסור. חילונים, ובכלל אנשים עצמאיים וחופשיים – לא מתחברים למסרים שמגבילים אותם, שאומרים להם מה לעשות. גם דתיים מבית וחוזרים בתשובה, ולכן ׳רגע של חכמה׳ זה ערוץ שמייצג את היהדות באופן הכי מעורר השראה שלה.

"ההבנה המנחה היא: לא מה אני צריך – אלא מה השם צריך ממני. אני לעצמי לא צריך שום דבר, מבחינתי לא לעשות כלום ולראות טלוויזיה כל היום. אבל השם רוצה וצריך שאני אתחבר אליו, שאני אבחר בו על פני כל הדברים. יש לי עבודה, יש לי אוכל, אני יכול לטוס לחו"ל, יש לי בגדים, הוא נותן את כל השפע ואומר: תבחר בי, תעשה את מה שאני צריך שתעשה. זה מסר מעורר השראה כי אדם לעולם יעדיף לעשות בשביל מישהו אחר מאשר בשביל עצמו. בתכנים שלנו אנחנו מנסים לעורר את הצופים לנקודה של: מה אני יכול לעשות בשביל אחים שלי, בשביל העם שלי, בשביל העולם שבו אני חי, ובסופו של דבר בשביל מי שברא אותי".

"מסרים לא מגבילים". בראומן

אנטגוניזם ראשוני, גם אם היה קיים, מתמוסס בקלות לנוכח האמת המתפרצת מן הדברים. מסרים לא מגבילים, כאלה שנותנים תשובות לשאלות העמוקות ביותר של החיים מתוך היהדות עצמה; ובעיקר, מונגשים גם לנו, אנשי דור הסטורי והבומרנג, אלה שמדפדפים בין סרטונים כמעט כמו שהורינו דפדפו בין עמודי העיתון ואלה שטווח הקשב שלהם לא מאפשר להם לצפות בסרטון ארוך מ-20 שניות אם הוא לא ממש ממש מעניין אותם.

בעצם, מבין הדברים עולה ההבטחה שהתוכן יגיע בדיוק בפורמט שאנחנו אוהבים – סרטונים שבושלו בהפקות מקוריות ומיוחדות, מוגשים על מצע הפייסבוק והאינסטגרם כדי להגיע לתמהיל המדויק שמטרתו חיבור היהודים לידע היהודי.

מה יראו הצופים שמחפשים כיום את הערוץ ברשתות החברתיות?

"יש לנו שתי סדרות שרצות עכשיו שאני מאוד מאוד אוהב", דרור שולף תשובה במהירות שמראה עד כמה הוא מחובר וחי את הווי הערוץ. "הראשונה היא סדרה שקראנו לה 'המקצוענים – עושים שליחות מעבודה'. בחרנו לראיין אנשים שעובדים במקצועות יהודיים שהציבור לא כל כך מכיר. בפרק הראשון דיברנו עם בלניות, מקצוע פחות מדובר אבל חלק הכרחי מחיים יהודיים.

"בפרק השני שוחחנו עם קברנים. יש שם לא מעט דמויות שהאזרח הפשוט נפגש איתן מכורח המציאות במקומות מסוימים, אבל אף אחד לא באמת מכיר את העבודה או יודע מה הם עושים ביומיום. שאלנו בלנית איך נראה היום יום שלה, ושמענו על לילות שהיא מפסידה עם המשפחה, עבודה בערבי חג ובשבתות בלי ימי חופשה. שמענו כמה המפגש עם נשים חשוב להן, כמה הן משתדלות להעצים ולחזק נשים וכמה הן רואות בעבודה הזו שליחות מתוך התמסרות גמורה.

"גם הקברנים סיפרו סיפורים שלא חשבנו עליהם, כמו עבודה בימי שלג וסופות ועל מפגשים מרגשים עם משפחות בשעות הקשות ביותר שלהן. שוב ושוב שמענו כמה הם רואים בעבודה שלהם שליחות. כצופה, זה מעורר השראה אדירה, והתגובות מטורפות. אני עושה פה ספוילר ומגלה שיש עוד כמה מקצועות לא מוכרים שהעוסקים בהם יציגו אותם בפרקים הקרובים של הסדרה, כמו שדכניות.

"סדרה שנייה שאני אוהב נקראת 'אז פתחתי תניא'. הסדרה הזו לוקחת רעיונות מספר התניא ומנגישה אותם לסיטואציות בחיים. זה לא סוד שה'תניא' נחשב לספר קשה ללמידה, ולמרות זאת, אנחנו שואלים בסדרה איך כל אחד יכול להשתמש בכלים הרוחניים והמעשיים שספר התניא מציג, ולחבר אותם לדברים פרקטיים ומעשיים בחיים.

"הנה דוגמה: נושא הזוגיות. למה אנחנו מתחתנים בעצם? האם אני מתחתן רק בשביל שייצא לי מזה משהו, או שיש משהו גדול יותר? השאלות הללו הפכו לפרק. פרק אחר היה על נושא הכעס, שהוא אחד הרגשות הקשים ביותר. אנחנו מתרגמים את שיטת התניא להפוך את הכעס לרחמים בדרך שכל אחד יכול ליישם. שאלנו גם על ערך עצמי: האם אנחנו 'שווים' רק כשאנחנו מצליחים, או שיש לנו תכלית ומשמעות גם כשלא הולך לנו? מה בעצם ה' רוצה מאיתנו? הפרקים הללו מלאים ברעיונות עמוקים שנוגעים בשאלות שכל אחד שואל את עצמו, ומוגשים בצורה מאד יומיומית. מאחורי הקלעים אני יכול לספר שמדובר בהמון עבודה של כתיבה, בימוי ועריכה כדי שאנשים יוכלו להתחבר".

תרגום לשפה קולנועית

גם יוסף בראומן ממליץ עם ברק בעיניים על 'המקצוענים'. מעבר למסרים המיוחדים על המקצועות שלא מקבלים את הכבוד המגיע להם, הוא רואה בה את עיקר המסר שמעביר הערוץ כולו. אם תשאלו אותו, המקצועות שעליהם מדברת הסדרה הם "מקצועות של אנשים שבחרו בחיים של שליחות. זו עבודת השם שלהם, ואפילו שהרבה פעמים התמורה הכספית בהם מצחיקה, אבל מסירות הנפש לשליחות נותנת כוח, ולפעמים אפילו ממכרת". מגזרת הצופים, קל להסכים ולומר שצפייה בסדרה תשכנע אתכם לפחות לבדוק את האופציה לעבוד ב'חברא קדישא' או כבלניות. "זו דוגמה מעולה למה שאמרתי קודם", הוא אומר, "יהודי תמיד יעדיף לעשות בשביל האחר. המטרה שלי גם בסדרה הזו היא להוות השראה למסירות נפש".

"יש עוד פרויקט מדהים שאנחנו עובדים עליו עם הרב מאניס פרידמן, אחיו הבכור של אברהם פריד", חושף יוסף. "הרב פרידמן הוא הרב הנצפה ביותר ביוטיוב והוא הולך להגיש תוכנית מיוחדת שתיקרא ׳הפסיכולוגיה של העתיד׳. מעט רקע על הרב אולי יסביר מדוע הוא הרב הנצפה ביותר: פרידמן הוא פילוסוף והוגה דעות, מטפל זוגי ואיש מבריק במיוחד. באחרונה הוא הוציא ספר שנקרא 'לא ביקשתי לבוא לעולם' שהפך מיידית לרב מכר. אני חושף פה באמת מ'מאחורי הקלעים' של ההכנות, אבל הוא צפוי לשבת יחד עם ד"ר אלעד בן אלול, מרצה באוניברסיטת תל אביב שכתב יחד איתו את הספר בעברית על בסיס ההרצאות. המפגש ביניהם מרתק. אחד המסרים שלו זה שאנחנו לא צריכים שום דבר, הקב"ה הוא זה שצריך. זה מסר שיש בו פוטנציאל לקרב המון יהודים. אי אפשר לדבר עם אנשים שראו עולם, שחיים כסף קריירה וחופש, לבוא ולהגיד תקום כל בוקר בשש בבוקר, שמור שבת, תבדיל בין בשר לחלב, תאכל רק כשר, תתפלל שלוש פעמים ביום, תצום ארבע פעמים בשנה. גם אם הם יסכימו, לא בטוח שזה יקרה, ומהסיבה הפשוטה: הם לא מרגישים שהם צריכים את זה.

"המסר שאותו אנחנו מנסים להעביר גם בתכנית הזו הוא שגם אם אתה לא צריך את זה – אתה הרי גם לא ביקשת לבוא לעולם – אבל השם צריך. הסדרה הולכת לעסוק בטיפול בחרדה, בדיכאון, טיפול זוגי, ולמה אהבה הורסת לנו את מערכות היחסים".

לערוץ גויסו גם מפורסמים שמגיעים עם אותו המסר בדיוק. אחת מהן היא נטלי דדון, דוגמנית ומשפיענית רשת. היא הולכת לשתף את הצופים בתהליך ההתקרבות שלה. בעצם סוג של ריאליטי, אבל הכי יהודי שיש. אנחנו, הצופים, יכולים ללוות אותה בתהליך. ולא, אנחנו לא הולכים לראות את נטלי דדון נוטלת ידיים, אלא את נטלי דדון שואלת את השאלות הגדולות של חיים, מתמודדת עם דילמות עצומות כדוגמנית מחד ויהודיה שמנסה לעשות את רצון השם מאידך. חיים של כל כך הרבה סתירות שמוצגים בדרך מיוחדת ומרתקת.

דרור יהב והצוות בצילומים עבור הסדרה עם נטלי דדון

פרויקט שכזה דורש יותר מאולפן ביתי. איך מכינים את החומרים? ספרו לנו מעט על המעורבים בתהליך ובעשייה.

"יש לנו משרד יפה בפארק התעשייה קיסריה", ממקם אותנו דרור ומתאר את המבנה הארגוני שיוצר את התוכן הזה: "אנחנו בנויים כמו מחלקת דיגיטל. מחלקת תוכן שאני בראשה יוזמת את הנושאים שנעסוק בהם, מביאה את התוכן ומוודאת שהתוצאה הסופית אכן מותאמת למסרים שלנו. זה חשוב, כי בסוף תמיד יש קונפליקט בין הרצון להביא מסר משמעותי ועמוק לבין הרצון להיות פופולריים ולהביא רייטינג. יש מחלקת קריאייטיב שאחראית על כל הבימוי והביצוע בפועל מעבר לעבודה עם מחלקת התוכן על פיתוח הרעיונות, וכמובן מחלקת הפקה שתפקידה לקחת את כל הרעיונות ולהפוך אותם מסרטונים על הנייר לפרויקטים בפועל עם ימי צילום ועריכה עד להגעה למוצר המוגמר".

על המחלקה שלו יש ליוסף הרבה מה לומר, אבל אם נתמצת זאת במשפט אחד הוא יסביר ש"במחלקת קריאייטיב אנחנו הוגים את הרעיונות לסדרות. מקבלים את הרעיונות מהסביבה ומעבדים אותם לכדי סדרה. יכול להיות שיגיע רעיון שבשום שלב התחלתי לא יישמע כמו סדרה או סרט, אבל בעבודה שלנו אנחנו הופכים אותו ומתרגמים אותו לשפה קולנועית".

החזון, החלום והרצון הופכים את שבוע העבודה ליום אחד ארוך של שליחות. "יום העבודה פה נמשך למעשה 24 שעות ביממה, בגלל שהאנשים במקום מלאים בשליחות וברצון לפעול ולעשות דברים גדולים ומיוחדים למען עם ישראל", מוסיף דרור. בעצם, "כל הזמן יש פעילות: בהתכתבויות כל הזמן מעלים רעיונות, מחליפים מחשבות, כל דבר קטן שרואים מדליק את הניצוץ לייצר תוכן חדש. זו עבודה מאוד אינטנסיבית. אני באתי מתחום הכתיבה. אני עורך וכותב ספרים, ועבורי התקופה הראשונה הייתה תקופה אינטנסיבית של למידה. למדתי איך לקחת את עולם התוכן שאני בא ממנו ולתרגם אותו לדיגיטל. זה עולם מרתק ומאתגר".

עדן הראל ועודד מנשה במשאל רחוב עבור 'רגע של חכמה'

פונים גם לקהל החרדי

ההווה נראה מעולה, אבל מה עם העתיד?

"החלומות האלה רוצים לגדול מאוד", מבטיחים דרור ויוסף. "אנחנו רוצים להרחיב את מעגל הצופים, ובשלב מסוים גם להתפתח אל מחוץ לעולמות הדיגיטליים. יש לנו במקביל גם ערוץ ברוסית. להקים ערוץ שפונה לאומות העולם, ללמד גם אותם על יהדות ועל עם ישראל".

יוסף מפרט על החזון והתוכניות: "יש לנו עוד המון תוכניות לעתיד הקרוב והרחוק, וכל אחת יותר מעוררת השראה מהשנייה. המטרה שלנו היא בסופו של דבר להביא משיח. כל קונספט, כל סדרה, כל סרטון שעולה באתר, אני שואל את עצמי: האם הסדרה הזו, הסרט הזה, הקליפ הזה, מסייע ומקדם הבאת משיח לעולם? אם הסדרה לא מעודדת ומקדמת את זה, אני לא רוצה אותה בערוץ. אם סרטון מקדש או מהלל מישהו מסוים – זה לא מעניין אותנו. כי איך מביאים משיח? דואגים שכל יהודי ויהודייה יקבלו השראה, ויבינו שהיהדות שלהם היא הדבר היקר ביותר, המתנה היקרה ביותר שהם קיבלו והמשימה החשובה ביותר שהם קיבלו. אי אפשר להיות אדישים לגבי דבר כזה, זה לא משהו שאפשר לנפנף אותו – זה הדבר הבוער ביותר, החשוב ביותר וגם המגניב ביותר. אנחנו מכוונים לתכנים שיהיו מגניבים. שלא יהיו מתנשאים, לא משעממים וב"ה אנחנו מצליחים בזה. אם יותר לי להגיד, יש לנו טעם טוב".

"בכניסה למשרדים שלנו מופיעה תמונה מיוחדת: בית המקדש השלישי בישראל המודרנית", מוסיף הרב חוני יקונט, מנכ"ל הערוץ. "אנחנו לא מתביישים לדבר על זה. הערוץ הוקם כדי להנגיש את חוכמת התורה בעם ישראל בכל תחום בחיים: בחינוך, בזוגיות, בהעצמה, כי התורה לא שייכת למגזר כזה או אחר. זה מה שיגרום לאחדות אמיתית בעם ישראל, וזה יגרום ויזרז את הגאולה האמיתית ואת בניין הבית. זה החזון: חיבור של כל עם ישראל לתורה, וחיזוק האחדות בעם ישראל. את זה עושים על ידי תכנים שיביאו אותנו לרמה יהודית יותר גבוהה ולחיים מלאי משמעות עם חיבור מוגבר לבורא עולם. אנחנו בהחלט מאמינים שזה יקרב את הגאולה לנו, ולכל העולם".

"בית המקדש השלישי בישראל המודרנית". יצירה של האמן אלישע כץ במשרדי 'רגע של חכמה'

רגע לפני סיום, ספרו לנו מה תהיה הצלחה בעיניכם? האם אתם כבר חשים בהצלחה?

"הארגון הוקם ב־2020, קצת לפני הקורונה", דרור מספר על ההיסטוריה של הערוץ. "העומד מאחוריו ראה כל מיני סרטונים מוצלחים ברשת שהממו אותו והחליט ליצור עוד מזה. השלב הראשון התנהל מתוך מרתף, שם צולמו סרטונים שהעבירו מסרים עמוקים ויפים מעולם היהדות. בשנתיים הראשונות המיזם התמקד יותר בסגנון מסוים, ובחצי שנה האחרונה עשינו שינוי בצורת ההגשה של החומר. כיום אנחנו משתמשים הרבה יותר בתסריטאים, בכלים בימויים, באפקטים ובכל מה שיש לעולם הווידאו להציע כדי להעביר מסרים בצורה שתופסת את האנשים. אנחנו מבינים שיש קהל שסרטון דוקו המספר סיפור אישי מיוחד ומרגש על בלנית יכול לחבר אותו למצווה הזו יותר מהרצאה של רב. למשל, יש לנו סדרה שאמורה לעלות בקרוב עם אחד השפים הגדולים שהולך לפגוש משפחות מסורתיות שמבשלות לכבוד שבת, לפגוש אותן ולבשל איתן. זו גם דרך לחבר אנשים שקצת יותר רחוקים ממצוות השבת לחמימות ולעונג שיש בשבת".

"אנחנו רואים בעיניים שזה עובד. הערוץ הולך וגדל ב"ה, ואנחנו מבינים שאנחנו בכיוון הנכון, אבל יש עוד הרבה עבודה לפנינו. ההשקעה היא עצומה, מי שמכיר עלויות של הפקות יודע כמה הן גבוהות. מי שעומד מאחורי הערוץ, שחפץ בעילום שמו, משקיע בפרויקט הזה את מיטב כספו, כי הוא מבין עד כמה הוא משמעותי לעם ישראל".

"מבחינתי ההצלחה כבר כאן", מסכם יוסף. "יותר ויותר אנשים מדברים על 'רגע של חכמה'. הכתבה הזו למשל מופנית אל הקהל החרדי שמעודכן בכל מה שקורה, עובד בכל מקום ובכל תחום, צורך תוכן דיגיטלי, מייצר ודורש איכות. זה ציבור שיודע לשלב בין התורה לבין החיים המודרניים בצורה נפלאה, והערוץ רלוונטי גם אליו.

"אקח דוגמה קיצונית – הסדרה עם נטלי דדון, דוגמנית חילונית. בעיניי גם נשים חרדיות יכולות לקבל השראה מאישה שמוותרת על עצמה ועל החלומות שלה לפעמים כדי לצעוד לכיוון הקב"ה ולכיוון התורה. אף פעם לא הייתה להן דילמה מהסוג שלה. זה היופי בעם ישראל, שאנחנו שונים ומגוונים – אבל מצד הנשמה האלוקית אנחנו אחד. כואב לנו אחד על השני. כואב לנו שההוא מתמודד ולא מצליח להתחתן, שההיא לא מצליחה ללדת, שלזו קשה בעבודת השם. זה כואב לנו מצד הנפש האלוקית שלנו. כולנו אחד. אני לגמרי יכול לראות איך אישה חרדית מקבלת השראה מאישה חילונית בכל מה שקשור להתלהבות מעבודת השם. ובשביל זה נולדנו".

אולי יעניין אותך גם

כי נפלתי קמתי: סיפורו של כפר עציון

שלוש פעמים חרבה ההתיישבות היהודית בגוש עציון שבהרי יהודה, ותמיד קמה מחדש. דווקא בימים קשים אלה, יצאנו לחקור את מסעם מעורר ההשראה של אנשי גוש עציון לדורותיהם, ושל יתומי גוש עציון ששבו הביתה אחרי מלחמת ששת הימים והגשימו שוב את חלום ההתיישבות בין ירושלים לחברון

לצחוק מבעד לדמעות: תפקידו של הומור בימים אלו

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? על הומור בשנות השואה ובימי מלחמה, הומור כמנגנון התמודדות פסיכולוגי, והאופן בו אנו משתמשים בהומור כדי להתמודד עם החרדה והקושי של ימים אלה

חוי בר זאב

באה בטוב

למה חשוב לשמור על מורל גבוה?

במלחמה הנוכחית מול שתי חזיתות, חמאס וחיזבאללה, הכוח הממשי של האויב הוא מול העורף. לכן, ככל שהעורף יהיה חזק יותר מנטלית, יכולת האיום שלהם עלינו תפחת

רוח הבליץ: מה שההיסטוריה מלמדת אותנו על חוסן בשעת משבר

איך שרדו עמים אחרים תקופות משבר קשות מנשוא? מהבליץ על לונדון שהרג עשרות אלפים אבל לא הכניע את הרוח הבריטית ועד החוסן שמפגינים תושבי אוקראינה בימים אלה, יצאנו לאסוף תובנות עבור ההתמודדות הנוכחית שלנו, כאן בישראל

הרב מיכאל נכטילר

רגע של עיון

אחרי שנפלו השמים

המכה הבלתי נתפסת שקיבלנו אינה דורשת מאתנו חשבון נפש שגרתי, אינה מבקשת פשפוש במעשים שאנו יודעים לעשותם – היא זועקת קודם לכל: העמידו סימן שאלה

שומרים הפקד לך: החרדים מתגייסים

מתחילת המערכה אנו עדים להתפקדות חרדית רחבת היקף למערך הלוחם ולצבא בכלל, לצד פעילויות החסד המסורתיות. בני כל הגילים הופכים לחיילים בכל הגזרות, כיתות הכוננות הולכות ומתרחבות בערים החרדיות. הציבור מגיב לתחושת האיום הקיומי בהתגייסות חסרת תקדים

כניסת מנויים

כניסת מנויים