אישה שמחה, נדיבה, וחברותית הקימה סטודיו משגע בעיר העתיקה של ראש פינה, מושבה ציורית בת יותר ממאה שנה. היא חוזרת בתשובה חב"דניקית וקבענו שנעלה תערוכה שלה השנה בגלריית המקלט, אי"ה.
כשביקרתי אותה, ערב שמחת תורה אשתקד, היא ליוותה אותי במדרחוב השוקק, וראינו אוהל הידברות. נכנסנו, ישבה שם אישה בגיל העמידה והתחלנו לדבר. פתאום היא ניגשת אליי ואומרת: "את יודעת, אנחנו לא מאותו המתרס אבל על דבר אחד אני מתחרטת: איך הוצאנו את האחים שלנו מהבתים אז בהתנתקות. הייתי צעירה עם תינוקות קטנים ולא קלטתי את המשמעות".
התרגשתי עד עמקי נשמתי. אמרתי לה: "בוודאי הם יסלחו לך אבל מה יהיה עם האחים שלנו בעוטף עזה? אותם הפקרנו". מי יכול היה לשער שלא יעברו 24 שעות והעולם יתהפך על כולנו ושוורד וספי-צברי האמנית שהיתה שותפה לשיחה תאבד את בנה ארנון ז"ל בעוטף עזה…
ורד נטועה עמוק באדמה הגלילית. בני משפחתה מצד אמה היו ממייסדיה של יסוד המעלה, שבה היא מתגוררת עם בעלה כעת. למרות נדודי החיים שהביאו אותה לארצות הברית ולמסע אל חסידות חב"ד, היא תמיד ידעה שתחזור אל נופי ילדותה.
זהו צעד נדיר ואף אמיץ לבעלת תשובה. התפיסה הרווחת היא כי הנך מהגר רוחני, וככזה עליך גם להגר למקום מגורים אחר הרחק מן המקום שביקשת להשתנות ממנו. אך ורד לא בחרה בדרך הקלאסית, ושבה אל…
