באלעד הקפה רותח יותר. או שהכל רותח יותר.
אפילו מזג האוויר החורפי מתחמם קצת בשיחה עם הרב יוסף הבלין, רבה של קהילת 'שירת נפתלי', שמתאר בצבעים חיים דווקא את השטיבל אליו חברי הקהילה שלו לא מגיעים. ולא שחסר סיבות, מול בית הכנסת המפואר של הקהילה.
הרב הבלין בכלל מסר שיעור שבועי באחד הבתים, כשקבוצת מתפללים עברו מן העיר התחתית לעיר העליונה (כך הם קוראים לזה) והחליטו שהם צריכים בית כנסת בנוסח ספרד.
בתחילה הסתפקו האם צריך רב. "כשאין רב כולם רבים", אמר אחד מהם, "כשיש רב, כולם רבים איתו". בסוף, הם קיבלו את דעתו של תלמיד חכם שנימק למה כדאי להם להמליך עליהם רב, אלא שעד שזה קרה, כבר הגיעה השבת השניה של בית הכנסת החדש שבה הם "גילו מחדש" את הרב שמוסר שיעור לחברי הקהילה. וכך, הסיפור הקלאסי של קהילה שהתגבשה סביב רב, מחליף את מקומו בסיפור הפוך לגמרי.
אז זה מעשה בקהילה בין בני ברק לירושלים שמצאה לה מורה הוראה בדיוק כמו כל קהילה בעולם?
"מורה הוראה, זה רב של אברכים", מחדד מיד הרב הבלין, "הוא פחות מתעסק עם הקהילה, ובסך הכל הוא משמש מענה, באים שואלים והוא עונה. רב של "עובדים", עובד קשה יותר. זה להיות הרב של המשפחה כולה, של הגברים והנשים, של הנערים והילדים. אין קהילתיות אצל אברכים. הרי כאלה…
