בין אם אתם מאלו שפורים זה הזמן שלהם ליין מעניין, או אלו שזה בדיוק היום שאותו לא "יבזבזו" על יין חדש – אימצנו כאן מסורת פורימית לדבר על משהו לא שגרתי.
ליקר ('התמוססות' בלטינית) הוא משקה חריף שזוכה ליחסי ציבור גרועים בקרב חובבי האלכוהול.
העובדה שהוא יכול להיות עמוס אלכוהול או ממש על גבול השתייה קלה ובלבד שיהיה בו סוכר, הפכה אותו לאתם יודעים, 'היא יותר מתחברת לזה'. מזכיר גם את ליקר השוקולד או הקפה של הדודה ממשלוחי המנות שבהם היית טועם אלכוהול רפואי שנשפך לתוכו קקאו.
בפועל, הכנת ליקר איכותי יכולה לדרוש מיומנות גבוהה והרבה דיוק, וכן, יש ליקרים עם מסורת עשירה של מאות שנים ומתכונים מורכבים בהחלט כמו ליקר הבנדיקטין הצרפתי שהיה עולה על שולחן אדמו"רי חב"ד במשך כמה דורות.
מה שיפה בליקרים, שלפעמים, כשלעצמם, הם סבירים. משהו נחמד. מגישים בקידוש אז נשתה או נשתעל. אבל בעצם הם יכולים להיות בסיס בלתי נדלה לקוקטיילים רבים ושימושים שונים, בעולם הקונדיטוריה למשל.
בדרך לתערוכת יין גדולה, עצרנו באחד ממרתפי הליקרים הגדולים בארץ של יבואן שמתעסק עם עולם של יין, והפלתי על הצלם משימה לבחור את הדבר הכי פחות מושך או הכי הרבה משוגע שקופץ לו מול העיניים.
הוא הסתכל והסתכל ובחר שניים. בקבוק צהוב אדום של מזקקת ורמולן, שטחנת רוח ודגל הולנד מתנוססים עליו, עם הכיתוב…
