ארגנטינה בגרסה ישראלית: ביקור במסעדת איוונטוס

מסעדת איוונטוס בראשון לציון היא כמו עולה חדש מארגנטינה שנדבק בטיפה ישראליות, ומוכן לצד הצ'ימיצ'ורי לראות גם חומוס

אולי יעניין אותך גם

היי, זה עדיין אני, השליח לענייני נשנושים כבדים של המגזין הנכבד הזה, ואני מתחיל להרגיש את האובססיה במרדף אחרי המסעדה הבאה. מה יקרה כאשר אני אמצא את המסעדה המושלמת, האם המסע הזה יגמר? האם הוא בכלל יכול להיגמר?

אני אוהב שינויים, אוהב כאשר משהו הוא אותו דבר רק טיפה שונה. זה הסיפור של המסעדה איוונטוס בראשון לציון, שחיפוש קצר בגוגל יגדיר אותם כ"אל גאוצ'ו לשעבר", הרשת שנעלמה. אף פעם לא הייתי חסיד של רשת מסעדות: לטעמי אי אפשר להעתיק נשמה של מסעדה בלי לוותר על האיכות. אז מה מיוחד במסעדה הזאת שהיא שרדה – האם היא העתק של מה שהיה פעם, או שנולד כאן משהו חדש?

מהרגע שקלטתי שהמסעדה נמצאת על כביש ראשי, התאכזבתי ולא הסתרתי את זה, אשתי ישר אמרה לי: "אל תשפוט ספר לפי הכריכה שלו", ואיש השיווק שבי ישר ענה לה "אז בשביל מה נוצרה הכריכה? אם מישהו לא השקיע בכריכה של הספר, כנראה הוא לא השקיע בספר". עד שקלטנו את המדרגות שמובילות לתוך המסעדה,

לקח לנו כמה שניות, חוויית משתמש ראשונית מאכזבת פלוס. "אמרתי לך", מלמלתי כשנכנסנו למסעדה שמוארת באור נמוך בסגנון עץ כבד, שמרגיש כמו ארגנטינה הקטנה. נחמד.

למנות ראשונות הלכו על קרפצ'יו (59 ₪) שזה בעצם פרוסות בקר שנפרסו דק עם שמן זית ורוטב…

הקריאה למנויים בלבד

אולי יעניין אותך גם

כי נפלתי קמתי: סיפורו של כפר עציון

שלוש פעמים חרבה ההתיישבות היהודית בגוש עציון שבהרי יהודה, ותמיד קמה מחדש. דווקא בימים קשים אלה, יצאנו לחקור את מסעם מעורר ההשראה של אנשי גוש עציון לדורותיהם, ושל יתומי גוש עציון ששבו הביתה אחרי מלחמת ששת הימים והגשימו שוב את חלום ההתיישבות בין ירושלים לחברון

לצחוק מבעד לדמעות: תפקידו של הומור בימים אלו

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? על הומור בשנות השואה ובימי מלחמה, הומור כמנגנון התמודדות פסיכולוגי, והאופן בו אנו משתמשים בהומור כדי להתמודד עם החרדה והקושי של ימים אלה

חוי בר זאב

באה בטוב

למה חשוב לשמור על מורל גבוה?

במלחמה הנוכחית מול שתי חזיתות, חמאס וחיזבאללה, הכוח הממשי של האויב הוא מול העורף. לכן, ככל שהעורף יהיה חזק יותר מנטלית, יכולת האיום שלהם עלינו תפחת

רוח הבליץ: מה שההיסטוריה מלמדת אותנו על חוסן בשעת משבר

איך שרדו עמים אחרים תקופות משבר קשות מנשוא? מהבליץ על לונדון שהרג עשרות אלפים אבל לא הכניע את הרוח הבריטית ועד החוסן שמפגינים תושבי אוקראינה בימים אלה, יצאנו לאסוף תובנות עבור ההתמודדות הנוכחית שלנו, כאן בישראל

הרב מיכאל נכטילר

רגע של עיון

אחרי שנפלו השמים

המכה הבלתי נתפסת שקיבלנו אינה דורשת מאתנו חשבון נפש שגרתי, אינה מבקשת פשפוש במעשים שאנו יודעים לעשותם – היא זועקת קודם לכל: העמידו סימן שאלה

שומרים הפקד לך: החרדים מתגייסים

מתחילת המערכה אנו עדים להתפקדות חרדית רחבת היקף למערך הלוחם ולצבא בכלל, לצד פעילויות החסד המסורתיות. בני כל הגילים הופכים לחיילים בכל הגזרות, כיתות הכוננות הולכות ומתרחבות בערים החרדיות. הציבור מגיב לתחושת האיום הקיומי בהתגייסות חסרת תקדים

כניסת מנויים

כניסת מנויים