שלוש סקירות קצרות

מחשבות והמצאות (ג'ף בזוס), הדיפלומטיה של הפתרון הסופי (אירית דובלון-קנבל) והשבה והחמצה (בלהה שילה)

אולי יעניין אותך גם

אאוץ', כדרך חיים

הקריאה בסיפור חייו ונסיקתו של אחד היזמים המפורסמים בעולם, ג'ף בזוס, היא חוויה מעוררת השראה. הרבה לקחי חיים מפוזרים על הדרך. מימי הילדות שבהם הוא גדל בחווה של סבא, מתעסק עם בעלי חיים ולא כולא את היצירתיות שלו בסד של בית ספר רגיל, דרך הרגע שבו הוא לוקח את הסיכון המטורף ומקים את 'אמזון' נגד כל הסיכויים, ועד הנסיקה המטאורית. 

ובכל זאת, מי שלא ממש מתעניין בבזוס, עלול להתאכזב מעט. מדובר ב"אסופת כתביו", ברשימות של דו"חות שחלקם חוזרים על עצמם. אך בעיניי שווה כל הספר כדי לקרוא את הדו"ח של שנת 2000, רגע השפל של החברה. "אאוץ'", כותב בזוס, "זאת היתה שנה אכזרית". ולמרות הכול הוא המשיך. 

מחשבות והמצאות 

  • ג'ף בזוס 
  • הוצאת: מטר
  • עמודים: 267

הדיפלומטיה של הרוע

על גרמניה הנאצית ועל שואת יהודי אירופה, נכתבו מיליוני ספרים ומחקרים. רובם מתעסקים בזוועה הגדולה, במלחמה רבת החזיתות. הספר החדש 'הדיפלומטיה של הפתרון הסופי', מביא עמו חידוש מחקרי מעניין. בעיקר בגלל שני המוקדים שעומדים במרכז הספר: 

סיפורו של משרד החוץ הגרמני באותן שנים. סיפורם של הדיפלומטים שנדרשו לשווק לעולם את זוועות 'הפתרון הסודי'. הם לא נחשבים בדרך כלל פושעי מלחמה או אפילו 'נאצים', אבל הפקידים הללו שירתו את הרוע לפעמים באדישות ולפעמים בלהט.

מוקד נוסף ומרתק: סיפורם של יהודי גרמניה. בשונה מהקהילות היהודיות בכל אירופה, יהודי גרמניה חוו על בשרם את כל שלבי עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי. במובן מסוים הם היו 'שפני הנסיון' של הרוע. הספר המרתק מאשש זאת באמצעות מסמכים. כתיבה קולחת, עם נטיה מחקרית. 

הדיפלומטיה של הפתרון הסופי

  • אירית דובלון-קנבל
  • הוצאת: מאגנס
  • 417 עמודים

סופה של האידיש

אם כיום שפת האידיש נתפסת כהתגלמות של שמרנות חרדית ארכאית – באזורים רחבים של מזרח-אירופה שלפני מלחמת העולם, הייתה זו תרבות מודרנית בועטת. משוררים התפייטו בה, סופרים רקמו בה רומנים, ועיתונאים קראו בה תיגר. בשפה הזו חוו יהודי מזרח אירופה את כל סערות המאה ה-19 וה-20. 

רגעים ספורים לפני שתרבות האידיש הושמדה בכבשנים, קם המכון המפורסם 'ייִוואָ' (ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט – 'המכון המדעי היהודי') בעיר וילנא שהייתה אחד ממרכזי התרבות האידית בעולם. 

הספר 'השבה והחמצה', עוקב אחרי פעילי ההנצחה שהחלו לאחר השואה לנסות להציל את מה שנותר מהמכון הוילנאי ולהעבירו לסניף החדש בניו יורק. מבצע ההצלה הזה נקרא בשטף עלילתי מרגש נוסטלגי ונוגע. 

השבה והחמצה

  • בלהה שילה
  • הוצאת מאגנס
  • 132 עמודים

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים