ארץ ישראל מתוארת בגמרא כאחת משלוש מתנות טובות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ואשר ניתנו להם דווקא על ידי ייסורים. אם בעתות שגרה נשמע המשפט הזה כמרוחק מעולמנו, שייך לזמנים אחרים בהיסטוריה, בשבועות האחרונים הוא קיבל משמעות אקטואלית במיוחד. שני צדדים למטבע הזה שטבעו חכמינו: מחד, מחירו הכואב של יישוב הארץ: בשונה מההתענגות על טוּב ה' במדבר, ההיאחזות בארץ דורשת ביסודה השתעבדות מלאה של האדם, על כל קומתו, למימוש הרצון האלוקי בארץ. מן הצד השני, המשפט צופן נחמה גדולה: הוא מגלה כי הייסורים שאותם חווים הנאחזים בארץ אינם מקריים או סתמיים, אלא הם חלק אינהרנטי מהתהליך של שיבת ישראל לארץ הקודש.
סיפורה של ההתיישבות היהודית בגוש עציון שבהרי יהודה מבטא היטב את סיפורם של עם ישראל וארץ ישראל לאורך הדורות. זוהי עלילה מרובת תפניות, שבה נשזרים תקווה, משבר ותקומה.
מאה שערים מפריחה את השממה
המושבות הראשונות בארץ ישראל, ובעקבותיהן נקודות ההתיישבות שהקימו המוסדות הלאומיים של התנועה הציונית, התמקדו בעיקר באזורי מישור החוף. אזורים אלו נחשבו נוחים לפיתוח חקלאות, והיו קרובים יחסית למרכזי התיישבות יהודית. היוזמה הראשונה להתיישבות יהודית בהרי יהודה באה בשלב מאוחר יחסית, והיא הונעה בתחילה על ידי גורמים פרטיים בעלי חזון.
הראשון שבהם היה הרב יצחק גרינוולד. גרינוולד נולד בפולין בשנת תר"ן, למשפחת רבנים חסידית. תשוקתו לעלות…