בינה מלאכותית – כתבה ראשונה בסדרה

לפני שנה וחצי, בראשית ימי כסלו (שלהי 2022) הגיח ChatGPT לעולם. בתוך פחות משבוע הוא צבר מיליון משתמשים חדשים – קצב אדיר בכל קנה מידה. עבור רבים, המפגש הזה זכור כהתנוצצות של משהו חדש לגמרי, מופלא ולא מוכר. לא עוד טכנולוגיה מקרטעת, רובוטית. לא עוד תוכנת מחשב שצריך להשתמש בה דווקא באופן מסוים ולהבין את הדרך הנכונה להפעלה שלה. חוויה חדשה, כזו שנראה כמו נלקחה מעולמות עתידניים. מוצר שאפשר לפנות אליו, לדבר איתו בשפה טבעית ולקבל מענה שמרגיש אמיתי וכמעט אנושי. הביטוי "בינה מלאכותית" נלחש מכל עבר. תחילתה של מהפכה.

"בינה מלאכותית" – בודאי שמעתם עליה איפשהו, איכשהו. אולי דרך חברים, אולי היא קרצה לכם בכותרות העיתונים, אולי ניסיתם קצת בעצמכם ואולי יש לכם מחשבות עליה. מסוכן? מסקרן? מהפכני?

'הדבר ההוא' שיוצר "דיפ-פייק" (חיקוי קרוב-למושלם של דמויות מציאותיות), או היכולת ליצור כל תמונה שעולה בדמיונכם הפרוע, וגם לשוחח עם בוט בשפה טבעית שמרגישה אמינה למדי – כל זה זוכה לכינוי "בינה מלאכותית". מה זה אומר בעצם? מאיפה זה צץ? בואו נעשה סדר.

למידת מכונה

'בינה מלאכותית' כשאיפה, מלווה את האנושות שנים רבות. עוד מראשית ימי המחשוב, אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת למניינם, הגו גדולי המהנדסים באתגר הגדול: לגרום למחשב להיות מסוגל לבצע מטלות מורכבות באמצעות שימוש במאגר ידע רחב וחילוץ של מסקנות ממנו. מחשב שיקבל החלטות בצורה שמחקה גורם אנושי. אוטומציה של אינטליגנציה, כך אפשר לכנות את זה. בשפה שלנו: בינה מלאכותית. בינה – יכולת לעבד מידע, ולא רק לאחוז בו, כפי שרש"י מסביר "מבין דבר מתוך דבר"; ומלאכותית – מלשון 'מלאכה', כלומר טכנולוגיה שהיא מעשה ידי אדם.

ברבות השנים הרעיון של בינה מלאכותית נעשה לחומר גלם עסיסי עבור ספרות מדע בדיוני, וסיפק השראה לדיונים תיאורטיים. האפשרות לממש אותו באופן ריאלי, לא נראתה באופק. אולם לפתע פתאום, לכאורה משום-מקום, קפצה עלינו הבינה המלאכותית והחלה מתגלמת מול עינינו. מה פשר הדבר הזה שאנו חוזים בו בימים אלה? האמנם יש פה בינה של ממש? ומה ההשלכות של כל זה על החיים שלנו היום, ובמהלך השנים הקרובות? האם נוכל לנצל את הפיתוח המסעיר הזה לטובתנו האישית או שעלינו לדאוג דווקא שמא הוא ישמש כלי כוחני בידי קבוצה קטנה וריכוזית אי שם בשפיץ של הפירמידה?

יש המתדיינים באופן פילוסופי – האם למכונה תיתכן 'בינה'. לכאורה, בינה היא תולדה של הנשמה, והמכונה לעומתה היא רק גוף מתכת. אבל אולי אפשר לראות את הדברים אחרת: חלק ממה שאנו קוראים לו בינה הוא למעשה מיומנות, כמו כל מיומנות גופנית אחרת, רק שבמקרה הזה האיבר הוא לא יד או רגל אלא המוח עצמו. המדע כיום עדיין מאוד מוגבל ביכולת ההסברה של פעולת המוח, ואבל ישנה סברה אפשרית שהמוח הוא מכונה מאוד מסועפת, שאם רק נחקה אותה בדייקנות – ייתכן שנוכל ליצור באופן מלאכותי תכונות רבות שעד היום תלינו בנפש מופשטת. גם אם נגיע למסקנה כזו, אין בכך סתירה לקיומה של הנשמה, שהיא מהות נשגבת עוד יותר מאותן יכולות קוגניטיביות.

אבל למה בכלל הפלפול הזה חשוב? כי הוא מעלה את האפשרות שאולי באמת אפשר לשחזר באופן טכנולוגי חלק מהתפקודים ההגיוניים של האדם. והנה בימים אלה, עינינו רואות ומשתאות איך הבינה המלאכותית מתפתחת וכובשת עוד ועוד פסגות, שעד היום נראה היה שהיו שמורות לבני האדם בלבד: הבנה, פרשנות, ואולי אפילו יצירתיות.

אבל לפני שנדבר על ההשלכות, כדאי לעצור ולהבין מה בעצם קורה פה. מה ברמה הטכנית גרם להתפוצצות הטכנולוגית הזו דווקא עכשיו, בשנה-שנתיים האחרונות? אז כמו שאמרנו קודם – הרעיון והשאיפה לבינה מלאכותית אינם חדשים כלל. ובכל זאת – מה שהתחדש זו הדרך שבה הדבר הזה מתאפשר היום, מה שלא היה בעבר. היו ימים שהניסיון להגיע לבינה מלאכותית עבר דרך אלגוריתמים מוקפדים והנחיות פרטניות שניתנו למחשב דרך כל מיני נוסחאות. המגמה הזו הביאה להתקדמויות יפות מאוד. בין היתר נרשמה הצלחה מפורסמת עם המחשב שנקרא "כחול עמוק" של חברת IBM, אשר הצליח לראשונה להביס את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב, אירוע שנחשב אבן דרך בתולדות הבינה המלאכותית. אבל תוכנת המחשב הזו ששיחקה שחמט מצוין אך לפני פחות מ-30 שנה, היתה בנויה בסגנון אחר לחלוטין ממה שאנו קוראים היום "בינה מלאכותית", שהיא מערכת של "למידת מכונה". וביתר פירוט – "רשת נוירונים מלאכותית".

משמעות הביטויים האלה היא שהמחשב לא מקבל הנחיות דרך מתכנתים שמנסים לדייק אותו הלוך ודייק – אלא מלמד את עצמו דרך חשיפה לכמויות מידע גדולות. האלגוריתם שנבנה כאן מסוגל 'ללמוד מעצמו' איך לבצע את המשימות המוטלות עליו, וגם זה בדיוק הולך וגובר. השיפור העצמי של התכנה נעשה מבלי שמישהו יוסיף לו הנחיות מיוחדות, אלא רק באמצעות חשיפה לעוד ועוד מידע והנחיה של המודל להתאמן עליו. הדרך הזו מזכירה את פעולת המוח, ולכן המודל נקרא "רשת נוירונים מלאכותית", על שם תאי המוח שהם רשת נוירונים (תאי עצב). אופן הפעולה הזה מתאפשר דווקא בתקופה הנוכחית, לאחר שנאספו כמויות גדולות של מידע ברשת האינטרנט ובאמצעים נוספים. במקביל, גם יכולות העיבוד הולכות ומשתכללות בקצב מהיר, ושני הרכיבים הללו אפשרו לאמן מודלים שונים על מאגרי מידע גדולים בהרבה מבעבר. דווקא אז התגלה עד כמה היכולות של הכלי הזה מתקדמות, מה שהביא להגדלת האמון בכיוון הזה ולתנועת משקיעים, שהזרימה הרבה כסף למחקר ופיתוח של עוד ועוד טכנולוגיות בתחום. הדבר הביא לכך שכבר לפני עשור הקהילה המדעית הכירה והעריכה את תחום "למידת המכונה" כדרך מרכזית לפתח יכולות מיחשוב כמו זיהוי תמונות ופרצופים, זיהוי קולי, איתור דפוסי התנהגות בתוך כמויות אדירות של מידע (משמש גם במודיעין צבאי) ועוד ועוד.

ליגמר והדר ליסבר

ובזמן שעולם המחשוב נמצא בעיסוק קדחתני בפיתוח ושכלול של עוד ועוד מודלים, התרחש המעבר מיכולות זיהוי וניתוח ליכולות יצירת תוכן חדש. זה התחיל עם יצירת תמונות דרך תיאור טקסט, כלומר היכולת לומר לתוכנה "ציירי לי חתול אפור מטייל במדבר סהרה" ולקבל מהמודל חיזוי דמיוני של איך צריך להיראות חתול כזה בסיטואציה כזו. היצירות האלה נעשות על פי עקרונות שהמודל למד וארגן לעצמו מלמידת מאגר עצום של תמונות קיימות. התוצאות הראשונות נראו מטושטשות ומעוותות, אבל ככל שהמודלים השתפרו התוצאות נעשו מדויקות יותר ויותר. כיום הגענו למצב שבמקרים רבים קשה להבחין בין דימוי שנוצר בבינה מלאכותית לצילום אמיתי שנלקח מהמציאות.

יחד עם תמונה, התאפשר לנו גם לייצר תוכן של טקסט, באמצעות מודלים מסוג נוסף שנקרא "מודל שפה". המפורסם שבהם הוא כמובן ChatGPT, אבל גם תחום זה עבר כמה וכמה גלגולים עד שהגענו עד הלום. בתחילה מודלי שפה עסקו במשימות יותר פרטניות כמו סיכום טקסט, או זיהוי של סנטימנט (רגש) האם הוא חיובי או שלילי. לאחרונה מודלי השפה נעשו כלליים יותר ויותר, וכיום כל אחד יכול פשוט 'לדבר' עם המודל דרך הנחייה בטקסט או אפילו לנהל איתו שיחת חולין נחמדה ולקבל מענה שמרגיש כמעט אנושי לגמרי.

ההופעה של המודלים ה'יצרניים' בישרה עידן חדש בתחום הבינה המלאכותית, מה שנקרא Generative AI, או בקיצור GenAI. הכינוי הזה מתייחס לכל כל מה שכרוך במודלים שמייצרים תוכן, ומאז דבק הכינוי "בינה מלאכותית" בתחום הספציפי הזה דווקא, להבדיל ממודלים מהסוג הראשון – אלו שמתמחים בפיענוח וניתוח של חומר.

מאז ChatGPT עברו הרבה מים בתעלות הקירור של מחשבי-העל. המון כח עיבוד הושקע בפיתוח ושיפור עוד ועוד מודלים על בסיס ערימות של מידע: מודלים שיוצרים דיבור אנושי, מניעים רובוטים דמויי אנוש, מייצרים סרטונים הקרובים לריאליסטים, כותבים ומלחינים שירים, ועושים עוד אינספור דברים בקצב הולך וגובר עד שכבר קשה לעקוב ולהישאר בעניינים.

תגיד ChatGPT, ומה יהיה איתי?

נראה שהמודלים הללו, המחוללים, הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, לטוב ולרע. זה קורה מהר עוד לפני שאנחנו מספיקים להרהר בזה. לא כולם מעריכים באופן שווה את מידת ההשפעה העכשווית או העתידית של הסיפור הזה עלינו, או על העולם בכללו. יש המשוכנעים שמדובר במהפכה הגדולה ביותר שחוותה האנושות מראשית היותה. כלומר, הם סוברים שזו הולכת להיות מהפכה כזו, ושאנחנו כרגע רק מגרדים את ההתחלה שלה. אבל ישנם אחרים שמביעים הערכה צנועה הרבה יותר. אחרים מצביעים על בעיות קשות שיש להתמודד איתן לפני שנשיג רמה גבוהה של בינה מלאכותית, כזו שבאמת תטלטל את עולמנו מקצה לקצה. אספתי כמה קולות מהשטח בנוגע לכמה מעגלי השפעה:

התחלתי מהמעגל הקרוב, האישי, אנחנו עצמנו. איך זה משליך עלינו ברמה הנפשית? או על מערכות היחסים שלנו? תום הגלעדי, איש חינוך ותיק שלאחרונה נדבק ב'חיידק הבינה המלאכותית', משתף אותי בהרהוריו: "אנו מצויים בתוך מהפכה שמשנה לנו את התודעה ביחס להבנה שלנו את עצמנו. עד היום ראינו את עצמנו במרכז היקום, בתור היצורים שמחזיקים את האינטליגנצייה בתוכם. אנחנו עדים היום לתופעה שאולי מזכירה את הגילוי שהארץ שלנו אינה מרכז העולם, ולמעשה הכדור סובב סביב השמש ויש גלקסיות רבות נוספות ביקום הענק שלנו". גם האינטליגנצייה, הוא מסביר, מתגלה כמו יקום ענק רווי בגלקסיות, שאינו קיים דווקא בתוכנו. זו תובנה שעלולה לערער אותנו ברמה הנפשית, ואנו צריכים להיערך לאפשרות הזו. אנשים רבים בונים את תחושת הביטחון שלהם סביב העיסוק שלהם או המיומנות שהם בנו בתוכם בעמל רב. מה אם הם יגלו יום אחד שאין להם יתרון גדול על מכונה שעושה פעולה דומה ואולי אפילו טוב יותר מהם?

על האפשרות שבינה מלאכותית תשפיע באופן דרמטי על החברה, שוחחתי גם עם מתי הורוביץ, בעל ניסיון רב בעולמות הטכנולוגיה והפיתוח, ומי שעוסק בחיזוי מגמות העתיד בתחום. מתי מדבר לדוגמה על החברה החרדית, מכמה היבטים ספציפיים שעשויים להיות מושפעים לטוב או למוטב: "תחום הקולנוע למשל, שכיום קשה לקיים אותו באופן מסחרי בתוך הציבור החרדי בגלל הצורך להתאים את ההפקה והשחקנים להעדפות הייחודיות למגזר, מה שמקשה מאוד על ההפקה. אבל עם בינה מלאכותית הרבה מהחסמים עשויים לרדת או לפְחות משמעותית. נוכל למשל לייצר שחקנים וירטואליים עם מראה חרדי אותנטי, שיעבירו תחושה אמיתית ואותנטית למדי" גם תעשייה עם אמצעים בינוניים תוכל להפיק תוצרים ברמה מאוד גבוהה, מה שיעזור לשוק המסחרי. זו כמובן רק דוגמה אחת קטנה.

עוד אפקט מעניין שאפשר לדבר עליו הוא עולם התורה: כיוון שהבינה המלאכותית בראש ובראשונה עוסקת בהנגשה טובה יותר של ידע, תחומי ידע רבים ייפתחו לסקטורים מגוונים שעד היום היו רחוקים מהם. יתכן שנראה תופעה של אנשים שסומכים יותר ויותר על בינה מלאכותית בהתייעצות הלכתית, או אפילו פוסקים הלכות על פי עצת הבוט, מה שעשוי לייצר בעיות שונות. מצד שני יש לזה גם צדדים חיוביים, כי הרבה אנשים שמקורות תורניים רבים היו עבורם ספר חתום ואגוז קשה לפיצוח יוכלו למצוא גישה קלה הרבה יותר עם הסברה שתגיע מבינה מלאכותית, ואשר תהיה מותאמת במיוחד לרמה שלהם ולמושגים שהם מכירים. "כמו בכל דבר", אומר לי מתי, "יש תופעות לכאן ולכאן, יש השפעות חיוביות ושליליות". הוא מסתכל על המהפכות הגדולות מהעבר, "חווינו כבר מספר מהפכות, אם זו המהפכה התעשייתית או המחשבים והאינטרנט. בכל המקרים הללו מצד אחד ראינו אנשים שמאבדים את העבודה שלהם וזה כואב ומצער, אבל מצד שני ראינו גם שווקים חדשים שנפתחים, וככל שיש שפע גדול יותר במקביל גם גדלה הצריכה. אם בעבר אדם היה מחזיק זוג נעליים אחד, וכשהם נקרעו הוא היה ניגש לסנדלר לתקן אותם – היום אנשים צריכים כמה זוגות נעליים, וגם אותם הם מחליפים בתדירות גבוהה יותר. אז אם למשל היום עסק מחזיק אתר אינטרנט אחד, כאשר בניית אתר אינטרנט תהפוך לקלה יותר, אנשים יוכלו להחזיק מספר גדול של אתרים לייעודים שונים ולקהלי יעד משתנים. אבל בסוף בסוף המהות לא משתנה, ונראה שעוד תהיה הרבה עבודה להרבה אנשים".

על השיבוש בעולם העבודה, שוחחתי גם עם מייקל אייזנברג, שמשקיע שנים רבות בתחום הבינה המלאכותית, ומכיר את המגמה היטב. מייקל מתריע מפני אובדן העבודה בעיקר בסוג מסוים של מקצועות. "אני כבר שנים אומר שהמצב הזה שמכשירים נשים חרדיות למקצועות כמו ראיית חשבון או אפילו תכנות, הוא מצב מסוכן. מכיוון שאלה המקצועות הראשונים שייפגעו במהפכת הבינה המלאכותית. המהפכה התעשייתית השפיעה בעיקר על אנשי הצווארון הכחול – מעמד הפועלים, אבל עכשיו אנחנו מדברים על מצב הפוך – ההשפעה מתחילה דווקא מהכיוון של אנשי הצווארון הלבן. אלו בעלי ההשכלה האקדמית העוסקים בתחומי ידע, או כאלה שדורשים מיומנויות חישוב, כתיבת קוד וכדומה. לעומת זאת, אנחנו צריכים לפתח יותר יכולות מולטי-דיסציפלינריות, למצוא את הנישה הייחודית, לא את אותן פעולות רוטיניות".

מייקל מאמין שלבינה מלאכותית תהיה השפעה דרמטית על השוק בשנים הקרובות. זה לא אומר שכל סטארט-אפ בתחום יצליח, כי ההצלחה לא מתחלקת באופן שווה בין כל מי שמחפש אותה. גם בתקופת עליית האינטרנט היו כשלונות רבים ובועה שהתפוצצה. כל זה לא מוכיח שהתחום בכללותו לא רציני ואיננו בעל אפקט משמעותי. כפי שאנו רואים היום שהאינטרנט הוא חלק משמעותי מכל מה שקורה בחיים שלנו, ובעולם בכלל, ושהוא מייצר כלכלה חדשה. מייקל לא חושב שהבינה המלאכותית שונה באופן מהותי מהמהפכות הקודמות, אלא שפשוט יש בה התכנסות של הרבה מגמות יחד. המהפכות הקודמות האיצו את המהפכה הנוכחית, זו שאנחנו עדיין נמצאים בראשיתה.

הצד החיובי

אבל אי אפשר לדבר על דאגות וחששות מבלי לדבר על הצד החיובי של המטבע: ככלל, מומחים רבים חוזים שבינה מלאכותית תיטיב איתנו יותר מאשר תסכן אותנו, כיוון שהיא תנגיש לציבור הרחב מגוון יכולות כמעט בכל שדה שניגע בו. יש גם המדברים על כך שאינטליגנציית-על שכזו תאפשר לנו לפתור אתגרים מדעיים שעד כה לא הצלחנו לפותרם, וכך גם לפתח המצאות חשובות לאנושות, למשל בתחום האנרגייה או הרפואה. יש תקווה גדולה להצליח להשיג אנרגייה נקייה בלתי נדלית לשימוש נרחב, ועדיין המדע לא הצליח לחצות את כל האתגרים בדרך לניצול אנרגייה כזו. במקביל, כמובן שאנו מחפשים תרופות למחלות חשוכות מרפא, ויש גם התעניינות רבה בהעלאת תוחלת החיים ובשיפור איכות החיים. יש כבר היום הצלחות יפות בכמה מההיבטים האלה, שמגיעות מבינה מלאכותית. חברת DeepMind לדוגמא, הצליחה להביא את הבינה המלאכותית לשדה הרפואה דרך חיזוי של קיפול חלבונים, ולהקפיץ את המחקר בעשרות שנים קדימה ביחס לקצב הרגיל, מה שעשוי לסייע בפיתוח תרופות חדשות. אפילו במתמטיקה יש גילוי פורץ דרך שהגיע בזכות בינה מלאכותית של אותה חברה, שכנראה גם כאן – אלמלא הבינה המלאכותית היינו צריכים לחכות לו עוד כמה עשרות שנים. לגילוי הזה יש השפעה על תחומי מחקר והנדסה שמשפיעים על קידום טכנולוגיות שונות, שבסופו של דבר מיועדות לשפר את העולם. מעבר לגישה האוניברסלית למצבור האינטליגנציה הבלתי-תלויה, עצם זה שכל אדם, מלומד יותר או פחות, יכול לגשת לידע חדש – זו ברכה. למשל, כל מה שכרוך במחסום השפה עשוי להיפתח. בינה מלאכותית כבר היום מתרגמת בין שפות, ולא רק באופן טקסטואלי. אפילו סרטונים בהם מישהו צולם מדבר בשפה מסוימת ניתנים להמרה לשפה אחרת, באמצעות אתר בשם HeyGen. המעבר נעשה באופן חלק, כשאנו רואים את אותו אדם מדבר באותו קול, רק בשפה אחרת שאנו בוחרים. וזו רק ההתחלה. חשבו על כמה ידע לא משותף החוצה בגלל פערי שפה, וכמה אנשים לא נגישים אליו.

נראה שלפחות ברמה האישית, כדי להיות במקום שיכול יותר להיתרם ולהרוויח מהבינה המלאכותית ופחות להיפגע מהתמורות שהיא מביאה איתה – יש לנו צורך לעשות בירור עם עצמנו, ואולי התאמות מסוימות שאינן באות מעצמן: "כדאי שכל אחד לפחות יכיר את הטכנולוגיה. ההיכרות הזו חשובה ליכולת להשתמש בה נכון ולהתמודד איתה בעתיד הקרוב" אומר תום הגלעדי, "אנו קוראים לזה 'אוריינות בינה מלאכותית'. עצם ההשכלה בכלים והשימוש בהם. אין צורך להתחרות בקצב אבל כן צריך לקבל מושג, במיוחד מי שנמצא בשוק העבודה וקרוב יותר להיות מושפע מזה". בנוסף, תום מציין מיומנויות חשובות נוספות ברמה האישית, שיכולות לסייע לנו שהשינוי לא ינחת עלינו באופן פתאומי. "כדאי לפתח יכולת הסתגלות לשינויים, ודבר חשוב ומעניין נוסף – להבין איפה הבינה המלאכותית משדרגת את תחום ההתמקצעות שלי דווקא. אם אני מורה – אז איך ההוראה שלי יכולה להשתדרג, ואיך אהפוך את עצמי להיות חוד החנית בתחום הזה".

ומה אפשר לעשות?

מלבד השאלות על העתיד הנראה לעין, רבים שואלים על ההווה. אם יש טכנולוגיה כל כך מתקדמת שמצויה כבר עכשיו, אז מה כדאי לעשות איתה? מאיפה להתחיל? איך לנצל אותה נכון ולרכב על הגל?

על העניין הזה שוחחתי עם שני בורשטיין – אשת שיווק וייעוץ אסטרטגי לארגונים וחברות. שני מצויה בעולמות הדיגיטל עוד מראשית ימי האינטרנט. היא מצאה את עצמה מטיפה בלהט לעסקים שיש צורך לבנות את השיווק שלהם גם במרחב האינטרנטי, באותם ימים שהאמון במדיום הזה היה נמוך למדי. "היום אני מרגישה קצת כמו אז, עם עולמות הבינה המלאכותית שאני מלמדת עליהם בכל מקום. אבל היום המודעות בכל זאת יותר גבוהה. עסקים מזמינים אותי ומבקשים להבין טוב יותר איך להטמיע את הבינה המלאכותית בתהליכים העסקיים". שני מציעה לא להתפזר על המון כלים, אלא ללמוד לעבוד טוב עם הכלים המרכזיים, להעמיק בהם, ובעיקר לתרגל אותם הרבה. "כשאני נכנסת למשרד בכל בוקר יש לי 4 טאבים פתוחים של מודלי שפה, ואני עושה איתם הכל. כל משימה שהייתי נותנת לספקים שלי, אם זה כתיבה או מחקר, הכל אני שולחת למודלים ומתייחסת אליהם כמו אותם ספקים. כל אחד נותן תשובות אחרות, ואין איזו הגדרה ברורה מי יותר טוב. פשוט צריך לנסות הרבה, להשוות, וכמובן לעבור על התוצרים". מודלי שפה, עם כל מעלותיהם הרבות, סובלים עדיין מטעויות עובדתיות או שגיאות כתיב, וצריך להיות ער לכך. כאן שני קצת מפתיעה אותי: "אני אף פעם לא כותבת להם בעברית, אני חושבת שזו טעות לעבוד עם המודלים בעברית. הם תוכננו עבור אנגלית והפעולה שלהם משמעותית טובה יותר באנגלית. הזמן שנחסך הוא דרמטי. עבודה שבעבר לקחה לי שעות נחתכת לדקות ספורות, ובנוסף אני מרגישה שהתחום של בינה מלאכותית פתח לי עוד נישות ועוד מוצרים שאני יכולה להציע". שני מבחינתי היא מודל לחיקוי בגישה לבינה המלאכותית. היא קופצת למים ו'מלכלכת את הידיים', ועל הדרך מגלה מה עובד עבורה ובאיזה אופן. נראה שאין תחליף להתנסות בפועל, כי תחומי הבינה המלאכותית כל כך נרחבים ומגוונים, וכל אחד מוצא בהם את הגוון שלו, את האופן שעוזר לו ומשתלב בהרגלי העבודה שלו.

גם תום הגלעדי סבור שמודלי שפה הם התחום העיקרי שכדאי להתעמק בו. הוא מוצא בהם את עיקר התוכן והעומק שבינה מלאכותית יכולה לספק לחיים שלנו וללוות את תהליכי העבודה שלנו. תום משתף שכאשר הוא כותב תוכן שעוסק בסיכום של ידע הוא מרשה לעצמו בדרך כלל להשתמש במודל שפה, לרוב זה יהיה 'קלוד' (שמצוין בניסוח בעברית), אבל כשהוא רוצה לבטא את ההלך הנפשי שלו הוא יכתוב בעצמו. "פעם אחת נתתי לקלוד קטע שכתבתי, מהסוג של הדברים שבאים מהנפש – ואתגרתי אותו לשפר את הטקסט. קלוד הפתיע אותי באחת הפסקאות, הוא הביא ניסוח ממש מוצלח, אולי אפילו טוב יותר ממה שאני כתבתי. זה רגע שמעורר הרבה מחשבות, על התפר הזה בין כלי טכנולוגי לבין בינה שכבר אולי עוקפת את יכולת הכתיבה שלי, ואני אחד שכותב".

נסו את זה בבית

ככל שהזמן עובר המודלים הולכים ומשתפרים – זה טיבה של למידת מכונה. ככל שנתרגל לעבוד איתם מוקדם יותר נוכל להמשיך ולאמץ אותם גם כשיהפכו לכלים עוצמתיים ביותר. אמנם מודלי שפה הם חוד החנית בטכנולוגיה שלהם, אך עם זאת אני סבור שחשוב להכיר ולהתמצא בשלל כלים רחב יותר. לכן גם פרשתי לכם כאן רשימת מומלצים שחשוב להכיר ולתרגל. כל כלי כזה יכול להיות לתועלת רבה בהזדמנות מסוימת, או להרחיב את היכולות שלכם במקומות שעד עכשיו לא חשבתם שתוכלו לבצע ללא עזרה מאיש מקצוע חיצוני.

אוסף של כלים נגישים עכשיו:

chatgpt.com – האחד והיחיד, מודל הצ'אט של OpenAI מצוין לכל משימת כתיבה, ניתוח או ידע כללי. יש לו יכולת מדהימה להדריך ביצירת שורות קוד עבור כמעט כל משימה (יצירת סקריפטים לאתרי אינטרנט או לדפדפן, משימות החלפה מורכבות לוורד ואקסל, יצירת סקריפטים למשימות קבועות לאינדיזיין ופוטושופ ועוד פונקציות כאלה ואחרות. לא נועד לשליפת ידע נקודתי או עדכני.

claude.ai – המודל שמתחרה ב-ChatGPT ועושה את זה בגאון. הוא ממש מוצלח בעברית, ויש לו גם אופי יותר נחמד ואפילו הבנה טובה יותר של מקורות יהודיים. יש לו 'חלון קונטקסט' מאוד גדול, מה שאומר שאפשר לעבוד איתו על טקסטים קיימים ארוכים יחסית, וגם לנתח תמונות. מומלץ לסיכום מאמרים וכתיבה בעברית כמעט ללא שגיאות. לא נועד לשליפת ידע נקודתי או עדכני.

gemini.google.com – ג'מיני, מודל השפה של גוגל, מהיר ומוצלח בעברית. נותן ניסוחים מאוד מסודרים. טוב בתור טיוטה למאמרים בנושאים כלליים. סובל מטעויות לעיתים קרובות יותר מהאחרים.

midjourney.com – כיום מחולל התמונה הכי מתקדם עם איכויות מאוד גבוהות, יכולות שליטה ומגוון גדול של סגנונות. מאידך הגישה פחות נוחה: דורש יותר מיומנות מהאחרים, ניתן רק למנויים בתשלום, ודורש הרשמה דרך דיסקורד.

ideogram.ai – מודל תמונה איכותי, חינמי, עם יכולת טיפוגרפית מעולה (באנגלית) מתאים לעיצובים ואילוסטרציות.

firefly.adobe.com – מחולל התמונה של אדובי, כולל עריכת תמונות (generative fill), אימוץ סגנון, ועוד יכולות מעניינות. זמין גם בתוך פוטושופ. מבין גם הנחיות בעברית.

bing.com/create – מחולל התמונות של מייקרוסופט בינג, מבוסס על DALL·E 3 מודל מוצלח מאוד של OpenAI, מבין גם הנחיות בעברית.

heygen.ai – כל מה שקשור ב'אווטארים' וסרטונים של 'פרצוף מדבר', כולל יכולות תרגום, יצירה מאפס של סרטוני תוכן, ועוד.

pika.art – יצירת קטעי וידאו מטקסט, מוגבל לשניות בודדות לכל קטע, דורש מיומנות כדי להגיע לתוצאות טובות

runwayml.com – מחולל וידאו ועוד כלים מגוונים בתחום התמונה, וידאו וסאונד.

suno.ai – מחולל שירים, הפקה מלאה מטקסט בלבד, כולל גם עברית במידה מסוימת.

udio.com – עוד מחולל מוזיקה מוצלח ואיכותי, כרגע בשלב בטא חינמי.

ישנם גם אתרים שמקבצים ומקטלגים אוספים של כלי בינה מלאכותית שצצים חדשים לבקרים. אתר futurepedia.io הוא אחד מהם, תוכלו מדי פעם לחקור אותו ולגלות דברים מעניינים חדשים. אתר נוסף נקרא theresanaiforthat.com ("יש בינה מלאכותית לזה"), ובו תוכלו לחפש לפי נושאים ולקבל גישה להמון המון כלים. זכרו שבסוף – הכמות היא לא מה שקובע. הרגלים טובים, הדרגתיים, התאמה אישית, וגם חוסן פנימי והבנה של עצמנו – אלה הדברים החשובים בדרכנו לניצול מיטבי של הטכנולוגיה.

מבט לעתיד

זה זמן שבו אנו צריכים לחזור אל האוצרות שלנו. לגבש את החוסן הפנימי שלנו, להבין את הערך הייחודי שיש לנשמה שלנו להציע בעולם

יש החוזים עתיד אוטופי נפלא שבו בני אדם משתכללים ומגלים פוטנציאל גדול עוד יותר ממה שהכרנו עד היום, ויש שדמיונם מבשר להם עתיד קודר, דיסטופי, של תאגידים שולטים, אנשים שמתרחקים מהטבע ומרגשות ובמקום זה שוקעים בעולמות דמיוניים.

בשיחה שלי עם מייקל אייזנברג היה לו חשוב להביא את הצד היהודי לתמונה. להזכיר שיש לנו כיהודים הרבה מה להגיד, יש לנו טבע ייחודי, דרך של תורה שיכולה להתבטא גם בסוגיות הללו של איך לפתח בצורה אתית ובריאה את הטכנולוגיה.

"לדוגמה: מה עושים בעולם שבו רבים מאבדים את העבודה, איך לוקחים אחריות חברתית על המצב. נוכל ללמוד מדיני מתנות עניים למשל, ולקבל מהם השראה על האופן שבו החברה בכללותה לוקחת אחריות על העניים שבה. לא דרך מיסוי וחלוקת כסף על ידי הממשלה, אלא למשל באופן שבו בעלי עסקים מצליחים יתגייסו ויעסיקו את אלה שפוטרו, ואולי ישקיעו בפיתוח קורסים מזורזים שיאפשרו להם לשוב ולעלות על מסלול הפרנסה, גם אם מדובר בעובדים בגילאים מתקדמים.

"מהצד השני, אני חושב שצריך גם קורט של אמונה כדי לא להיקרע בכף הקלע של החשיבה על העתיד. אמנם קשה להעריך איך העולם יתפתח מהמקום שלנו כרגע. כך או כך, אי אפשר להתעלם מגורם משמעותי אחד והוא הקצב.

"קצב השינויים המתגבר הופך להיות עניין מורכב בפני עצמו. אני חושב שזה זמן שבו אנו צריכים לחזור אל האוצרות שלנו. שאנו נקראים לגבש את החוסן הפנימי שלנו, לברר את עצמנו, את הרצון שלנו, להבין את הערך הייחודי שיש לנשמה שלנו להציע בעולם.

"או אז, באמצעות כלי הביטוי המגוונים שבינה מלאכותית נותנת לנו – נוכל להאיר באור מיוחד ומבורך. זו הגישה שאני דוגל בה. ואני מאמין שפעולה קטנה של אדם באמצע היקום יכולה להדהד ולעורר אדוות הולכות וגדלות ולהשפיע על תנועת העולם כולו".

איור שער: Shutterstock