בגלל מסעדות כאלה אני כותב את הטור הזה. להיות מבקר מסעדות הופך לדבר משתלם כאשר אתה מגיע למסעדה כמו 'שמאלץ'.
הנה הקונספט מאחורי המסעדה הזאת, שהיא האחות של הבר האטצ' במחנה יהודה (שנגיע אליו באחד הטורים הבאים): חשבו על סבתא יהודייה שנחתה באמריקה ופשוט התחילה לבשל את המתכונים שעברו אצלה מדור לדור, רק בסירים יותר גדולים. אין איפה לטעות.
אבל לפני שנקפוץ לאכול, כאשר יצאנו לנסיעה מרים רצתה לנהוג (פעם ראשונה שהיא נוהגת לירושלים, מאז שהוציאה רישיון), אבל בלי להזהיר אותי שכשאנחנו מגיעים לירושלים היא רוצה להחליף, כדי שהיא לא תגיע למסעדה עצבנית. בסוף, הסתבר, לא הייתה שום סיבה לעצבים: המסעדה הממוקמת במרכז המסחרי של רמת אשכול, סביבה עמוסה בחניות.
"אני רוצה הכל", זה היה המשפט של מרים, אבל היא התפשרה על מרק עוף של סבתא לאה (36 ₪), ציר מרק עסיסי עם קניידאלע, שגרם לי להגיד למרים את המשפט שזיכה אותי במבט שהזהיר לא להיכנס לאזור המסוכן: "מעכשיו אני רוצה כזה". בנוסף הזמנו מיני קורנדוג (38 ₪), נקניקיות קטנות שנפלו לתוך טמפורה של פולנטה (אסף גרניט מתהפך במחניודה).
בין המנות הראשונות, הבנתי שאיבדתי את הפציינטית, כאשר הזמנה תמימה של כוס ברד התבררה כפרוזה (32 ₪) שזה שילוב של פטל תות ופסיפלורה עם יין, מה שגרם לה לחייך ולהסביר…
